באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
שמות · פרק כא פסוק לג
וכי יפתח איש בר וגו' ונפל שמה שור או חמור :
פירש רש"י, הוא הדין לכל בהמה ונוי א"כ למה נאמר שור וחמור שור ולא אדם חמור ולא כלים. ולא רצה רש"י לפרש דדיבר הכתוב בהווה כדפירש לעיל (פסוק כח) גבי כי יגח שור, דה"נ נקט הבהמות המצויות ביותר דמיירי בהו בכמה דוכתין בטעינה ופריקה וחסימה ובחרישה משום דהכא גבי בור ע"כ לא הוי דרך הוא שיפול שור או חמור בתוכה ואדרבה שה או גדי אורחיה טפי דהא מסיק בפי שור שנגח את הפרה (ב"ק נד, ב) דשור פקח פטור ודווקא שור שהוא קטן או שוטה או חרש חייב או פקח בלילה, ואם כן ה"ל למכתב בהמה ילדה כגון עגל או שה או גדי דהוי בהו דווקא אבל שור וחמור צריכה לאוקמיה שהוא חרש או שוטה או בלילה, ואין לתרץ להכי לא פירש רש"י כאן [ד]דיבר הכתוב בהווה משום דנקט הכתוב תרי שור וחמור וכיון דחד לדרשא אתיא אידך נמי לדרשא אתיא דא"כ אמאי קאמר בפרק הפרה דחמור דבור לר' יהודה קשה נימא דאיהו לא דריש אלא חד דמיותר: