באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
שמות · פרק כא פסוק כ
וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט וגו':
פירש רש"י, בשבט, בשיש בו כדי להמית הכתוב מדבר או אפילו אין בו כדי להמית ת"ל בישראל וכו'. וקשה אם כן לפי האמת דמבר ישראל ילפינן ליה (דא) [ב]שבט למה לי דלא איצטרך למידי, וי"ל דאצטריך לשבט להיכא דאין בו כדי להמית בתוך יום או יומים אבל יש בו כדי להמית אחר יום או יומים ע"י שמתנוון והולך דאפילו כה"ג חייב אם מת בתוך יום או יומיים כיון שיש בו כדי להמית מ"מ ה"א כיון דיום או יומים יעמוד לא יוקם כאן נמי אפילו דמת תוך יום או יומים מ"מ לא היה בו כדי להמית תוך יום או יומים אפילו הכי חייב, והרמב"ם בהלכות (עבדים) [רוצח ושמירת נפש (פ"ב הי"ד)] מצריך בשבט לדרשא אחריתי: