באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
דברים · פרק ו פסוק יב
והיה עקב תשמעון וגו':
פירש"י אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון. הא דדריש רש"י האי עקב טפי מכמה עקב שבתורה בהאי פרשה גופה עקב לא תשמעון (לקמן ח, כ) עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראשית כו, ה) עקב היתה (במדבר יד, כד) גבי כלב, וכל הני לשון בשביל הן ולא דריש לחו מידי, י"ל דלאו לישנא דעקב מזקיקו להך דרשא אלא דקשיא ליה אמאי כתב קרא הכא תשמעון הא בקרא דסליק לעיל מיניה כתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם היה לו לכתוב עקב תשמרו ותעשו וזה מיישב רש"י דלשון שמיעה כתובה על מצות קלות שאדם דש בעקביו שבשמיעה כלומר בקבלתו כן אפשר לקיימו וכתב אחר כך ושמרתם ועשיתם רצה לומר מצות חמורות שצריכים אזהרה בשמירה ועשיה וכיון דמצי רש"י ליישב בלשון עקב לפי הוכחות המקרא דריש ליה רש"י הכא למכתב לשון עקב ולא לשון למען כמו ברוב התורה: