באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
דברים · פרק ה פסוק טו
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך וגו' על כן צוך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת:
ותימה אמאי הזכיר פדיית העברות במצוה זו יותר מבשאר, וי"ל משום דידע דיקשה עליהם מאד לקבל שביתת מלאכה כדאשכהן גבי מעשה דפורים שהיה נם חביב מאד ואמרינן במסכת מגילה (ה, ב) שמרדכי ואסתר כתבו לקבל עליהם את ימי הפורים לימים טובים ומיאנו ולא רצו לקבלם אלא לימי משתה ושמחה והכי מוכיחין קראי בהדיא וכל שכן שביתת שבת דחמירי טפי ולכך הזכיר להם העבדות כלומר מי שפודה העבד מן השבי כל מלאכתו שלו הן ואם יאמר לו הרב לעבד תשבות ממלאכה מן הדין הוא שישמע לו שהרי אינו משועבד לעשות מלאכה כי אם לו: