באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
דברים · פרק ג פסוק כט
ונשב בגיא מול בית פעור:
פירש"י ונצמדתם (לבעל פעור) (לע"א) ואעפ"כ ועתה ישראל שמע אל החוקים והכל מחול לך ואני לא זכיתי לימחל לי. תימה למה הזכיר עון זה שנמחל להם טפי מכמה עונות שנמחלו להם, ועדיין תקשה מה שייך האי קרא הכא, לפי פשוטו היה [נר'] לתרץ קצת לפי שהיה העון קרוב שעשו ונמחלה להם הזכירו כמו שזכר אחרי כן עיניכם הרואות וגו', עי"ל לפי שמשה נקבר מול בית פעור וכדכתיב בפרשת וזאת הברכה (דברים לד, ו) ופי' רש"י התם שמוכן היה קברו לשם לכפר על מעשה פעור והוא על עצמו לא זכה למחול מה שאין לומר כן במחילת שאר עונות: