באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
דברים · פרק ב פסוק כט
כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער וגו': פירש"י. לא לענין לעבור את ארצם אלא לענין מכר אוכל ומים. תימה והלא הכתוב מעיד על עמון ומואב שלא קדמו בלחם ובמים (דברים כג, ה) ואין לומר לצדדים כתב קרא דעמוני לא קדמו ומואבים שכרו את בלעם דהא אמרינן בפרק חלק (סנהדרין קג, ב) גדולה לגימה שריחק שתי משפחות דהיינו עמון ומואב כדאיתא בהדיא התם, ויש לומר דרש"י אינו רצה לומר לענין מוכר אוכל ומים אלא גבי בני עשו ומואבים דכתוב מרמזם ראה דאדום מיאנו להעבירם בארצם אף המואבים כן, כך פירש רש"י לעיל פרשת חוקת (במדבר כא, יג) דיפתח פירשה וגם אל מלך מואב וגו' ומשה רמון כאן, כך פירש לי דודי הקדוש מהר"א ז"ל: