באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
בראשית · פרק לו פסוק ב
עשו לקח וגו' ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי וגו':
פירש רש"י, מלמד שבא צבעון על כלתו והוליד את אהליבמה, ואחר כך פירש (לקמן כד), מלמד שבא צבעון על אמו והוליד את ענה. מקשינן אמאי לא פירש בחד ענינא ויפרש [ש]שעיר שבא על כלתו והוליד ענה כדפירש גבי אהליבמה או יפרש לעיל ענה בא על אמו והוליד אהליבמה. ויש לומר דכך הוא הסברא דלעולם אין רגילות בתורה לכתוב הפכים אם לא שאני מוכרח לכך וגם כן אין רגילות כלל שיבא איש על אמו כדאמרינן בפרק חלק (סנהדרין קג, ב) גבי מנשה כלום יש לך הנאה ממקום שבאת מיניה, או מטעם דאבא בזיז מיניה בריה כדאיתא שלהי פרק בתרא דיבמות (כו, א) אם לא שאני מוכרח לכך, ואם כן יתיישב שפיר דאי אפשר לפרש [ש]שעיר בא על כלתו דאם כן לא היה כתוב בתורה הפכים בחנם בן שעיר ובן צבעון דבן שעיר הוא נקרא מן הדין חדא שבאמת היה בנו וגם לפי מה שהיו סוברים העולם שבן צבעון היה לפי שאשתו ילדתו מכל מקום היה ראוי לקרותו בן שעיר דבני בנים הרי הם כבנים (יבמות סב, א) כדאשכחן הידעתם את לבן בן נחור (לעיל כט, ה) וצבעון בן שעיר היה משום כך הוצרך לפרש צבעון בא על אמו והוצרכה התורה לכתוב הפכים משום דבן צבעון היה באמת ובן שעיר לפי מה שסברו העולם, אבל גבי אהליבמה נוכל שפיר לפרש צבעון בא על כלתו ולא תקשה אם כן אמאי קרתה התורה בת ענה הלא לפי האמת בן צבעון היה וגם אם היתה בת ענה מכל מקום היה ראוי לקרותה בת צבעון משום דבני בנים הרי הן כבנים דענה נמי בן צבעון היה כדפירש רש"י לעיל הא ליתא משום דהתורה כתבה לעולם גם כן מה שסברו העולם והעולם סברו דבת ענה היתה שהרי אשתו ילדתו וגם כן סברו דענה בנו של שעיר היה שהרי אשת שעיר ילדתו דצבעון בא על אמו כדלעיל אבל לעיל גבי שעיר דצבעון היתה בנו בלי ספק ליכא למיסר הכי וכיון דנוכל לומר ולפרש דבא על כלתו לא מפרשינן כלל שבא על אמו כדפירשנו: