באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
בראשית · פרק כז פסוק מו
ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לוקח יעקב מבנות חת וגו': משמעות המקראות הוא שלא רצתה רבקה לגלות ליצחק שבשביל שנאת עשו שלחה את יעקב ללבן כדמוכחי קראי והטעם שהיתה רוצה שיברכנו בלכתו מעמו כאשר עשה יצחק שנתן לו ברכת אברהם שזאת היתה עיקר הברכות ואם היה יודע יצחק שטימת עשו ליעקב בשביל הברכות ודאי לא היה מברכו עוד להרבות לו שנאה אם יודע לעשו. ויצא יעקב מבאר שבע וגו' (כח, י). רש"י. ע"י שבשביל שרעות בנות כנען בעיני יצחק אביו הלך עשו אל ישמעאל וכו'. גמגום הלשון יתיישב היטב ובפשוטו דע"י שכתב רש"י לא קאי כלל לפרשה זה למה הלך עשו אל ישמעאל אלא דקשה לרש"י למה הפסיק הענין בפרשתו של יעקב וזה מתחיל רש"י לתרץ כלומר ע"י מה שהפסיק שבשביל שרעות בנות כנען הלך עשו אל ישמעאל ותחילת פרשתו של יעקב הוא משום שרעות היו בנות כנען שולח לפרן ארם לקח לו משם אשה, וע"י כך הפסיק הענין וה"ל לרש"י לכתוב שבשביל שרעות בנות כנען הלך עשו אל ישמעאל וע"י כך הפסיק הענין ועכשיו כשסירס לשונו הרויח שלא יצטרך לכתוב אלא ע"י לחודיה ולא ע"י כך: