באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
בראשית · פרק כז פסוק לז
ויען יצחק ויאמר לו הן גביר שמתיו לך וגו':
פירש רש"י, אלא אמר לו מאי תועלת בברכה זו אם תקנה נכסים שלו הן שהרי גביר שמתיו לך. תימה לפי זה ודאי ניחא רא"ל גם כן ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים דהיינו ממש מעין תשובה זו שהזכיר לו עבדות ומה שקנה עבד קנה רבו (קידושין כד, ב) דמגביר שמתיו לך לא משתמע עבדות כ"כ, אבל מאי האי דקאמר ליה ודגן ותירוש סמכתיו מאי איכפת ליה לעשו בזה, וי"ל דכך אמר עשו ליצחק אחר שנתתני לו לעבד תסמכני לדגן ולתירוש ולא לו כדי שיהא בידי לעבדו כראוי לו ושאוכל להביא לו מנחות ודורונות כדרך עבד לאדון כדי לקבל עבודתי ברצון והשיב לו יצחק ודגן ותירוש סמכתיו לעצמו די ואינו צריך לך כלום ולכה איפה מה אעשה לך בני כלומר אין לך תקנה, איני יודע אם ראיתי דבר זה בפשטים ישנים: