באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
בראשית · פרק יט פסוק א
ויבואו שני המלאכים סדמה בערב וגו':
פירש רש"י, מלאכים, ולהלן קראו אנשים. תימה מאי קושיא נימא דהכא קראו מלאכים לפי ששהו כל כך מחברון לסדום משום דמלאכי רחמים היו כדפירש רש"י בתר הכי (בד"ה בערב) ואם כן שייך שפיר לקרותם מלאכים אבל לעיל קראן אנשים משום דכתיב הולך עמהם לשלחם (יח, טז) כלומר להלוותם לפי שסבור שאורחים היו, ויש לומר דגבי אברהם נמי מילי טובא עבדו דלא שייכי אלא גבי מלאכים שהרי אמרו שוב אשוב כדפירש רש"י (לעיל יח, י) וגבי לוט כאן נמי מוכח דסבור אורחים הוו ואם כן לא היה לו לשנות לכתוב כאן מלאכים ולעיל אנשים:
ולוט יושב בשער סדום:
פירש רש"י, ישב כתיב אותו היום מינוהו שופט עליהם. יש לומר דדייק הכי מדכתיב בשער סדום שמעינן דשופט מינהו ולא שומר כדפירש רש"י גבי עפרון (לקמן כג, י) יושב, דרוב שערים שבתורה ר"ל מקום משפט ויבא מקרא זה ומגלה על מקרא זה האחד בא לגור וישפום שפוט (לקמן ט) דהכי פירושו הזה בא לגור כלומר להיות גר אתנו ונעשה שופט על השופטים והיינו וישפוט שפוט כמו שדרשו רבותינו ויהי בימי שפוט השופטים (רות א, א) דור ששפטו את שופטיו (בבא בתרא טו, ב):