באורי מהראי· רבנו ישראל איסרלן
בראשית · פרק יח פסוק ב
וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וגו':
פירש רש"י, עליו לפניו, אבל לשון נקיה הוא כלפי המלאכים. ותימה לפי זה אמאי כתיב והוא עומד עליהם תחת העץ (לקמן ח) ולא כתיב לפניהם והוא עומד, ויש לומר משום דשימש אותם בצרכי סעודה שייך למכתב והוא עומד עליהם כלומר בסמוך להם ממש כדי שיהא מוכן מיד לשמשן וגבי נצבים לא שייך האי טעמא, וכן תירגם אונקלוס והוא משמש עלויהון, והכי נמי אשכחן בתלמוד פרק ערבי פסחים (קג, א) והוה קאי עלייהו רב ייבא סבא לשמשם לצורכי סעודה, ורש"י פירש בפרק במה מדליקין (שבת ל, א ד"ה לעילא) דלשון המקרא ולשון התלמוד הוא לומר ממעל ולעיל כלפי אדם גדול, ור"ל מלמעלה רחוק ממנו שיראים להתקרב אליו כמו שרפים עומדים ממעל לו (ישעיה ו, ב), ובלשון תלמוד לעילא מר' תנחום רבא, וכענין זה מתיישב נמי הכא (מה) שפירש דמשום חשיבות המלאכים כתיב עליהם כלומר ברחוק מהם: