אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) רבי אליעזר - פרק יט › דף קלו.

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

רבי אליעזר - פרק יט · דף קלו.

דף קלה:

מחתך בשר בעלמא הוא. ואע"ג דמ"מ מוקצה הוא. כדאמרינן לעיל דהוא כאבן ואסור לטלטל. אינו אלא מדרבנן וספק מילה דוחה ספק מוקצה:

בגמרא לא נצרכה אלא למכשירי מילה ואליבא דר"א. לכאורה לשיטת הרמב"ן שהביא הר"ן היכא דאישתפיך חמימי דלאחר מילה קודם המילה מלין אותו ואף שנצטרך לאח' כן לעשות המכשירין שהי' אפשר מאתמול הפיקוח נפש הוא דדחי ולא המילה ע"ש א"כ משכחת גם לדידן דהמכשירין דוחין את השבת דהיינו מכשירין שלאחר המילה ממילא בספק בן ז' אי אפשר למול דהא הרמב"ן לשיטתו שכתב המ"א בשמו (סי' ש"ל) דפיקוח נפש של נפלים אין דוחין את השבת ע"ש:

בתוס' ד"ה מימהל היכי. ועוד אמרינן לקמן נפל מן הגג וכו' ואי בודאי בן ח' איירי היכי תיסק אדעתיה לומר ד"ה חי. וכתב המהרש"א ואביי נמי דבעי למימר כתנאי כו' ומ"ד דשחיטתו מטהרתו בודאי בן ח' סבר דחי הוא אין רצונו דחי הוא ולא הוי בכלל נפל אלא דחי הוא להך מילתא דאינו כמחתך והוי חבורה כסברת המקשה דאע"ג דנפל הוא ה"ל עושה חבורה. וק"ל א"כ מאי פריך עלה א"ה אדמיפלגי לענין טומאה וטהרה ליפלגי לענין אכילה. הא לאכילה גם אביי מודה דלכ"ע אסור דנפל הוא ולא פליגי אלא אי שייך בו חבורה דהוא דומיא ממש אי שייך בו שחיטה לטהרו מידי נבלה:

בגמרא ת"ש עגל שנולד בי"ט שוחטין בי"ט. הוא להמסקנא דפליגי באכלו ארי אבל לפ"מ דבעי למימר דפליגי בפיהק ומת א"כ אין מכאן ראי':

שם לא ס"ל למר הא דאמר שמואל הלכה כרשב"ג. ק"ק הא בל"ז הלכה כדברי המיקל באבל ומשמע מ"ק (דף כ"א) דאפילו ביחיד נגד רבים הלכה כהמיקל. ומטעם זה קאמר בכורות (דף מ"ט) דאפילו ביום ל' גופא הכל מודים לענין אבל דהלכה כהמיקל:

ברש"י ד"ה מת הולד. ונולד לאחר מיתת אביו. ונ"ב וצ"ל וחי לאחר מיתת אביו. ועיין בערוך לנר יבמות (דף ל"ו) מה שכ' בכוונת רש"י. ולפ"ד א"צ להגיה:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה