אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) רבי אליעזר - פרק יט › דף קלג:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

רבי אליעזר - פרק יט · דף קלג:

דף קלג.

פירש על ציצין המעכבין חוזר על שאינן מעכבין אינו חוזר. וכתב הטור י"ד (סי' רס"ד) דז"א אלא בשבת אבל בחול חוזר אף על שאינן מעכבין. והש"א (סי' נ') דחאו מהלכה דמסיק בסוגיא מאן תנא אמרי נהרדעי רבנן דר' יוסי היא דתנן ד' כהנים נכנסין וכו' ופירש"י דכיון דפי' אתחלתא אחריתא היא. ולכאורה קשה מדוע לא דחי ע"ז נמי ע"כ לא קאמרי רבנן התם אלא משום דליכא זה אלי ואנוהו כדדחי לר' ישמעאל אלא ע"כ דבפירש לא שייך כלל זה אלי וכו' אפילו בחול דאי ס"ד דבחול שייך בו זא"ו בשבת נמי היה צריך לחזור משום התנאה לפניו דאמרינן מנחות (דף ס"ד) גבי היו לפניו שתי חטאות אחת כחושה וא' שמנה שחט כחושה ואח"כ שמנה פטור ולא עוד אלא אומרים הבא שמנה ושחוט. אלא ע"כ דלאחר גמר מצוה בהתחלה אחריתא אין בו כלל משום התנאה עכת"ד ולע"ד לחלק דהתם ע"כ מיירי ששוחט השניה קודם זריקת דמים מהראשונה דומיא דדינא ר' אמי דחייב על השניה ופטור על הראשונה ואפילו נתכפר בשניה. וסברא גדולה לחלק בזה דנחזי אנן אלו היה נשפך דמי הראשונה בודאי מותר לכ"ע לשחוט השניה ולזאת אף אם רוצה לשפוך דמי הכחישה ולשחוט השמנה משום התנאה. הרשות בידו. אבל לאחר כפרה והקטרת אימורין ונאכל הבשר וכי לעולם ישחוט וייזיל ואין לדבר סוף והוא מבואר הביטול והא הכא במילה כלאחר כפרה דמי כיון דמה"ת כשר המילה רק דקודם שפירש לא נקרא חילול שבת כלל דחדא מילתא היא ואין חילוק בין רב למעט אבל לאחר שפירש נהי דבחול חוזר משום הידור מצוה אף בהתחלה אחריתא אבל בשבת אסור לחלל עבור זה. עוד הוכיח הש"א דבחול אינו חוזר דהרמב"ם פסק דמקלקל בחבורה פטור והא דאיצטריך קרא למישרי מילה הוא משום תיקוני גברא וא"כ בציצין שאינן מעכבין כיון דמה"ת א"צ לחזור ה"ל מקלקל ואינו תיקון אלא מדרבנן א"כ ליתי מצות הידור דרבנן ולידחי חילול שבת דרבנן כמו דדחי מילה דאורייתא ודחי שבת דאורייתא עכ"ד. ולע"ד לא מיבעיא לשיטת הפוסקים דדיני התורה נמשכו כיוצא בזה אחר תקנת חכמים כמ"ש בחיבורי שם ישראל פיאה (פ"ה) ודאי לא ק"מ אלא אפילו הפוסקים החולקים ע"ז מ"מ הכא בשבת כ"ע מודים דמלאכת מחשבת אסרה תורה ותלוי בדעת האדם וכיון דרצונו לקיים מצות חכמים תיקון גמור אצלו דמתקן אצל רצונו וכי"ב כתבתי לקמן (דף קל"ד) ועוד לע"ד כיון דחזינן דהגמרא קראו התנאה לפניו אלמא דהענין בעצמו נאה יותר כשמסלק הציצין א"כ אף זולת המצוה שיש בה. תיקוני גברא הוא כמו בציצין וציפורן שפירשו דחייב לעיל (דף צ"ד) ומש"ה אסור לחזור עליהן בשבת אף דבחול צריך להחזיר:

בגמרא מהו דתימא דם מיפקד פקיד קמ"ל. אין להקשות איך ס"ד דם מיפקד פקיד ואין בחבורה איסור דאורייתא א"כ למה לי קרא להתיר מילה בשבת דהא מזה ילפינן לעיל (דף ק"ו) דמקלקל בחבורה חייב. וי"ל דה"א משום חיתוך הערלה המחובר דהוא תולדה דגוזז כדלעיל (דף צ"ד) בציצין שפירשו בכלי חייב חטאת:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה