אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) רבי אליעזר - פרק יט › דף קלג.

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

רבי אליעזר - פרק יט · דף קלג.

דף קלב:

באומר לקוץ בהרתו הוא דקא מכוין. וא"ת מ"ש מההיא דכתובות (דף מ') גבי אשה שאינה ראויה לו דלא אתי עשה דולו תהיה לאשה ודחי לא תעשה דאי אמרה לא בעינא מי איכא לעשה כלל. ופירש"י דמלמדין אותה לאמר שאינה רוצה א"כ מכ"ש הכא דה"ל ללמדו שלא יכוין לקוץ בהרתו. וי"ל דהכא לאו בידו דבאמת לאו באמירה תליא אלא בכוונה ורצונו והנאתו והא דקאמר באומר לקוץ. ר"ל דמודה לפנינו האמת דאין בידו שלא יכוין זה בעת מילה. ובזה א"ש דמחלק בין אביו לאחר דבאביו לאו בידו ואחר בידו. ועי' פסחים (דף כ"ה) דלר"ש לא אפשר וקמכוין אסור אפילו לאביי דסוגיין לכ"ע:

בגמרא ואי איכא אחר ליעבד אחר. לשיטת הערוך לעיל (דף ק"ג) דפסיק רישא דלא ניחא ליה מותר. קאי אקושיא גם ארבא וע"ש בק"נ:

במשנה אם לא התקין מע"ש כורך על אצבעו ומביא אפילו מחצר אחרת. וכתב המ"א (סי' של"א) אבל דרך רה"ר אסור. והקשה בתוס' רע"ק מאי שנא משחיקת כמון דלועס בשיניו אף דהוי דאורייתא ולע"ד לא גרע לעיסת כמון בשיניו מלדייק פלפלין בקתא דסכינא דמסיק לקמן (דף קמ"א) כיון דמשני אפילו טובא נמי הרי דאפילו לדבר הרשות מותר ושיטת הפוסקים (סי' שכ"א) דמיירי בשבת וכתב שם הב"י בשם שבלי הלקט טעמא דהוי שינוי גמור ומותר לכתחילה כמו בבורר ביד דהוי שינוי גמור מותר לכתחילה ע"ש. ולע"ד דה"ה בכמון מדתניא בגמרא דשוחקין כמון בי"ט דחזי לקדרה משמע אפילו כדרכו ודינו כפלפלין דמסיק ביצה (דף י"ג) דנדוכין כדרכן במדוך של אבן רק לא ברחיים וא"כ בשבת בעינן שינוי גדול כמו בבורר דבי"ט סגי בשינוי מעט ובשבת מותר ביד וה"ה בשחיקה בשינוי או בקתא דסכינא:

ומזה נ"ל הוכחה למ"ש לעול פ' כירה (דף מ"א) דשבות מותר לדבר מצוה אפילו ע"י ישראל דהא הכא בהוצאה כלאחר יד דרך רה"ר אסור ובחצר שאינו מעורב מותר ולקמן (דף קמ"ו) גבי בי סדיא דרב יתיב בכרמלית אייתי ליה בי סדיא דרך מלבוש ולא יתיב ע"ש הרי דאסור דרך מלבוש אפילו בכרמלית והכא מותר ע"כ דה"ל שבות דשבות במילה דהוא מצוה מותר ועי' מ"ש לקמן (דף קכ"ג) גבי דזריק לה כלאחר יד:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה