אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין
מפנין - פרק יח · דף קכח:
בתוס' ד"ה בשר תפוח אבל מפני שהוא מאכל לחיה מותר לטלטלו דכל ישראל בני ישרים הם. לכאורה לא הוי צריכי לזה די"ל דמיירי דאית ליה חיה דמותר לכ"ע כמבואר לעיל בסוגיא:
בגמרא בהמה שנפלה. כרים וכסתות אין פרנסה לא וה"ה דהוי מצי לשנויי דהברייתא ס"ל כמ"ד ב"מ (דף ל"ב) דצער ב"ח דרבנן ולא אתי צער ב"ח דרבנן ודחי מבטל כלי מהיכנו דרבנן אלא דעדיפא משני:
שם והא קמבטל כלי מהיכנו. אע"ג שכתבו התוס' לעיל (דף נ"ב) דבהמה חשיבא כדבר הניטל. אינו אלא לענין אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל ובמקום דיכול למושכה אבל הכא דאין יכול למושכה ולהגביה אסור ואין יכול ליטול הכלי מתחתיה ה"ל מבטל כלי מהיכנו ועיין מ"ש לעיל פ' כירה (דף מ"ג):
במשנה אין מילדין הבהמה בי"ט ופירש"י משום טירחא וא"כ הוא דרבנן. ק"ל הא בביצה (דף ל"ה) גבי משילין פירות דרך ארובה בי"ט אבל לא בשבת משמע דמשום הפסד ממון התירו טירחא בי"ט ע"ש ואולי י"ל דהכא טירחא יתירה היא כדתניא התם (דף ל"ו) ובלבד שלא ישלשל בחבל ע"ש. אבל קשה דלישרי משום צער ב"ח כדלעיל בנפלה לאמת המים. אבל הרשב"א פירש דהוא איסור דאורייתא ע"ש. אבל עדיין ק"ל בסיפא אבל מסעדין ופירש"י בי"ט משמע אבל לא בשבת וכן כתב המ"א (סי' של"ב) וסיעוד הוא ודאי דרבנן לרב יהודה דאמר אוחז הולד שלא יפול דמה קא עביד ולכאורה נראה דהוא ע"ד משילין דביצה דהתירו טירחא בי"ט אבל לא בשבת. אבל קשה הא ר"י בעצמו לעיל בסמוך א"ל דאתי צער ב"ח ודחי דרבנן. וצ"ל שאין מדמין שבותין זה לזה כמה שכתב המ"א (סי' ש"ה) לענין להעלותה בידים דאסור ע"ש: