אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין
מי שהחשיך - פרק כד · דף קנה.
למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב לכאורה הוא דלא כהלכתא דהא קיי"ל לעיל (דף ק"א) גבי נעץ קנה ובראשו טרסקל וזרק ונח ע"ג כחכמים דפטרי. ועוד ק"ל הא תניא בעירובין (דף י"ג) נתנו בכלכלה ותלאו באילן אפילו למעלה מעשרה עירובו עירוב ומפרש שם אפילו תימא ר' יוסי בר"י התם הדרן מחיצות הכא לא הדרן מחיצות. ובשלמא לשיטת רש"י שם דמחלק טעמא שאין הכלכלה רחב ד' אלא בהצטרפות האילן לא אמרינן גוד אחית ע"ש. י"ל דהכא מיירי שהכלכלה בעצמה רחב ד' אבל לשיטת התוס' דבקורה שאין לה היכר מחיצות מודה ר"י ע"ש קשה ואולי י"ל דכלכלה מקרי ג"כ היכר מחיצות. ולרבי ירמיה דקאמר שם שאני כלכלה הואיל שיכול לנטותה ולהביאה בתוך עשרה. צ"ל דמיירי באופן שאין יכול לנטותה. וכ"ז לר"י בר"י. אבל לרבנן קשה כנ"ל. ואולי י"ל דמיירי בכלכלה שמחזיק יותר מז' טפחים ושפתו התחתונה מגיע פחות מג' לארץ. דלכ"ע הוי רה"י. ולולא דמיסתפינא הייתי אומר דרבנן דפטרי לא פליגי עליה דר"י בר"י. אלא לענין חיוב חטאת ככל פטורי דשבת. אבל אסור לכתחילה. ואף שכתבו התוס' לעיל (דף ל"ג) דאין הכלל רק במשנה אבל לא בברייתא מ"מ מוכרח דאפילו דרבנן אסור לכתחילה כדפריך לעיל (דף קל"ח) מי איכא מידי דלר"א מיחייב חטאת ולרבנן מותר לכתחילה. וההיא ברייתא דעירובין (ד' ל"ג) דאפי' למעלה מי' עירובו עירוב הא רבי קאמר לה דלא גזרו שבות ביה"ש וברייתא דהכא כרבנן דגזרו אבל לתירוץ הב' שבתוס' דהברייתא אתי כרבי א"א לתרץ הכי:
שם הכא בכלכלה דחוקה עסקינן דקמניד לאילן. ק"ק לפ"ז בעירובין (דף ל"ג) גבי נתנו בכלכלה ותלאו באילן דחכמים אוסרין ופריך לימא קסברי רבנן דצדדין אסורין אמאי לא משני דמיירי בכלכלה דחוקה דהא תלאו באילן גופא: