אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) כלל גדול - פרק שביעי › דף עד:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

כלל גדול - פרק שביעי · דף עד:

דף עד.

שבק בישול סממנים דהיה במשכן. עי' בתו' ב"ק (דף ב') ד"ה ולר' אליעזר ובמהר"ם שם:

שם בגמרא מהו דתימא לשרורי מנא קמכוין קמ"ל. וקשה הא ביצה חזינן דמתקשה ע"י האור ותנן לעיל (דף ל"ח) דחייב. וכן כל מעשה אפייה נתקשה באור חייב ועי' משנה למלך (פ"ט) דהל' שבת:

ברש"י ד"ה תנור. גבי חבית ליכא משום מכה בפטיש דמאליה נגמרה בתנור. וק"ל דמצינו עוד כמה מלאכות דאינן נגמרות בשעת מעשה רק לאח"ז כגון הרודה פת בתנור אמרינן לעיל דאי קדים ומרדה אותה קודם שנאפית פטור ואפ"ה אם לא רדה חייב וכן במצודה אין החיה ניצודה מיד כמ"ש התוס' לעיל (דף י"ז) ע"ש ומבואר להדיא במנחות (דף י"ח) המניח שאור על העיסה והלך וישב ונתחמצה מאליה חייב כמעשה שבת ע"ש:

שם בגמרא. חכמה יתירה שאני. יש לעיין מ"מ ליחייב דהא כל מלאכות ממשכן ילפינן ובמשכן היה טווי ע"ג העזים. וכן י"ל בסמוך גבי קושר דפריך האי קושר ע"מ להתיר הוא ומסיק אלא שכן אורגי יריעות. וקשה דליחייב באמת על קשר שאינו בר קיימא שכן היה במשכן ביתדות אוהלים. וכן לקמן בפציעת חלזון דקאמר מתעסק הוא אצל נטילת נשמה אף שכן היה במשכן וכן לקמן (דף ק"ו) אינו חייב במבעיר רק בצרי' לאפרו אף דהבערה שבמשכן הית' שלא לאפרו:

בגמרא קשירה במשכן מי הואי, אע"ג דקאמר בסמוך גבי שתי תפירות דלא קיימא בלא קשירה. וא"כ ע"כ כך היו עושין במשכן. צ"ל דשתי תפירות לא היתה במשכן כמש"ש התוס' גבי קורע ע"מ לתפור:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה