אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) כלל גדול - פרק שביעי › דף עד.

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

כלל גדול - פרק שביעי · דף עד.

דף עג:

ולמחר לא יברור. משום סיפא קתני לה דאם בירר חייב חטאת אבל לכתחילה בלא איסור אסור למחר משום איסור הכנה משבת לחול. ועי' במ"א (סי' תק"י סק"ב):

שם מתקיף לה ר"י וכי מותר לאפות פחות מכשיעור מכאן נלע"ד סתירה למ"ש הש"א הל' חמץ (סי' פ"א) לענין בל יראה בפסח דפחות מכזית אפילו איסורא רבנן ליכא דלא שייך טעמא דחזי לאיצטרופי ואיסורא קא אכיל אלא באיסורי אכילה שאם אכל עכשיו כ"ש ויחזור ויאכל בכדי אכילת פרס עד שישלים לשיעור חייב נמצא דחצי שיעור הראשון אכל באיסורא דהא איהו מצטרף ומשלים לשיעור אבל גבי בל יראה דכ"ז ששהה אצלו פחות מכזית ליכא איסורא כלל למפרע אפילו לבתר שהשלימו לשיעור אינו עובר על שהיית פחות משיעור דלשעבר אלא על להבא משעה שהשלים לשיעור ע"ש. ולכאורה נראה דעיקר החילוק דאם נשרף חצי שיעור הראשון קודם שהשלים פטור נמצא דאינו עובר אלא מכאן ולהבא משעה שהשלים. וקשה דהא בשבת נמי קיי"ל פ' המוציא יין (דף פ') אם הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת וקדם והגביה הראשונה קודם הנחת שניה פטור וכן פסק הרמב"ם הל' שבת (פ' י"ח) ואפ"ה קאמר הכא דאסור לאפות פחות משיעור ואין לחלק דהכא עיקר האיסור הפעולה נמצא דהפעולה ראשונה משלים לשניה והתם עיקר האיסור השהייה נמצא דחייב על כל השהייה דלהבא שהיתה כשיעור בלא שהייה ראשונה כלל. ז"א דהתם נמי חיובו על הפעולה כמ"ש הרמב"ם הל' חמץ (פ"א) דאינו חייב אלא א"כ עשה מעשה דהיינו שקנה אבל אם שהה לבד לא היה לוקה דהוי לאו שאין בו מעשה וא"כ הפעולה של קנייה ראשונה משלים לשיעור של קנייה שניה כבשבת ואכ"מ להאריך ובמקום אחר יבואר יותר. ועי' מ"ש בריש מכילתין:

בתוס' סד"ה מתקיף. לא היה לו להניח מלשנות קנון ותמחוי דפטור אבל אסור. וק"ק מנ"ל באמת דקנון ותמחוי פטור אבל אסור ואמאי לא משני דה"ק קנון ותמחוי ונפה וכו' חייב חטאת. ובשלמא לשיטת הרשב"א שהביא המ"מ הל' י"ט (פ"ג) דכל שבשבת חייב בי"ט אסור ע"ש א"כ ליכא למימר דבקו"ת חייב בשבת דהא תנן ביצה (דף י"ד) בורר כדרכו בקו"ת והא דאמרינן בסמוך במחלוקת דר"א מתני פטור ודבי ירמיה מדפתי מתני חייב ומסיק דר"א מיירי בקו"ת ע"כ צ"ל להרשב"א דר' ירמיה לא פליג אר"א בעיקרא דדינא דלר' ירמיה חייב בקו"ת דא"כ תקשה עליו ממתניתין דביצה כנ"ל ולא פליגי רק בנוסח הברייתא ועי' בפ"י אבל לשיטת המ"מ שם גבי לברור לבו ביום דאף דבשבת חייב בי"ט מותר לכתחלה ע"ש א"כ י"ל דה"ה בקו"ת והדק"ל. וכן בענין כל שבשבת פטור בי"ט מותר לכתחלה כדחזינן הכא בקנון ותמחוי נראה דעת התוס' ביצה (דף כ"ד) דלאו הא בהא תליא גבי כל מחוסר צידה אסור בי"ט דפריך והרי אווזים ותרנגולים דאומרים הבא מצודה ונצודנו ותניא הצד אווזים ותרנגולים פטור. והקשו בתוס' הא כל פטורי דשבת אסור ע"ש ולפי הכלל דכל שבשבת פטור בי"ט מותר לא ק"מ דהא ע"כ ההיא ברייתא דצד אווזים ותרנגולים פטור מיירי בשבת דהא מסתמא מיירי בשוגג דבי"ט ליכא שום חיוב וא"כ בי"ט מותר לכתחלה:

בגמרא חזקיה אמר הבורר תורמוסין מתוך פסולת שלהן חייב לימא קסבר חזקיה אוכל מתוך פסולת חייב ק"ק מאי פריך דלמא מיירי לבו ביום דחייב גם באוכל מתוך פסולת דאינו מותר רק לאלתר כמבואר בש"ע ועי' בר"ן:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה