אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין
כלל גדול - פרק שביעי · דף עא:
ר' יוחנן אמר חייב על חטאתו והביא וכו'. וק"ל לסומכוס דאמר חולין (דף פ"ב) דאפילו אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב שתים ע"ש א"כ הני קראי דר"י ור"ל מאי עביד להו ואם יש לו איזה דרשה א"כ מאי פריך לר"י ור"ל מקראי דחבריה מה עבד להו דלמא דרשי כסומכוס. ובשלמא קרא דר"ל מחטאתו ונסלח י"ל דסומכוס מוקי לה כר"י שאכל כזית ומחצה והפריש קרבן אכזית דממילא נתכפר גם אמחצה אבל קרא דר"י על חטאתו והביא דידיעות והפרשות מחלקות למה לי הא בלא"ה חייב שתים. ואולי מוקי לה סומכוס באמת בלא ידיעות והפרשות וטעמא דידיה נמי מהכא:
ברש"י ד"ה וחזר ונודע והא דאביי ורבא וכו' אי סבירא להו וכו'. לכאורה משמע להדיא בסמוך בהא דאמר אביי והרי חטאת דבעינן ידיעה בתחלה ופליגי וכו' דסבר אביי דקודם הפרשה פליגי וסבר כריש לקיש:
בגמ' למ"ד אשם ודאי לא בעי ידיעה בתחלה. עי' בספר ארצות החיים שהאריך בסוגיא ובסוף דבריו העלה בקושיא הא דאמר רבא כריתות (דף כ"ב) והביאו התוס' דר"ע סבר אשם ודאי לא בעי ידיעה בתחלה. מהא דתנן שם כריתות (דף כ"ב) חתיכת קודש וחתיכת חולין בא ואכל את הראשונה וכו' ר"ע אומר זה מביא אשם תלוי וזה מביא א"ת רש"א שניהם מביאין אשם א' ר' יוסי אומר אין שניהם מביאין אשם א'. מבואר דס"ל לר"ע דאין שנים מביאין אשם בשותפות דאשם בעי ידיעה בתחלה וכמ"ש בהדיא כריתות (דף ז') ומי אית ליה לר' יוסי תנאה והתנן רי"א אין שנים מביאין חטאת א'. ומשני מודה ר"י במחוסרי כפרה מ"ט התם גברא בעי ידיעה. וה"ה לר"ע עכ"ל. ולע"ד י"ל דלכאורה קשה קושיא עצומה במתניתין גופיה דסבר ר"ע זה מביא א"ת וזה מביא א"ת נהי דאין שניהם מביאין חטאת א' בשותפות דבעינן ידיעה וליכא אבל למה להם שתי אשמות תלויות ולא די להם באשם תלוי א' בשותפות דהא באשם תלוי לא בעינן אלא ידיעת ספק והא איכא ומחומר קושיא זו צ"ל דלא מוכרחין לומר הטעם אהא דאין חטאת א' בשותפות משום חסרון ידיעה אלא לר"י דס"ל שם כריתות (דף ז') גבי שתי יולדות אחת הפילה כמין פטור ואחת מין חובה מביאין בשותפות. ומוכרח לחלק בין יולדות לכפרה אבל לת"ק דר"י דאפילו ביולדות אינן מביאין בשותפות אף דלא שייך שם חסרון ידיעה א"כ כ"ש בכפרה דאין מביאין וי"ל דגם ר"ע ס"ל כת"ק דר"י דאין מביאין אשם בשותפות אף אם לא בעי ידיעה בתחלה. אולם עדיין קשה לר"י דתניא התם בברייתא רי"א זה מביא א"ת וזה מביא א"ת ע"ש והא ר"י ס"ל דחטאת בשותפות מביא על תנאי לולא חסרון ידיעה וזה לא שייך בא"ת כנ"ל. וחידוש בעיני שלא ראיתי מי שהעיר בזה. ואולי י"ל דלא שייך בא"ת בשותפות דהא עיקר א"ת הוא במקום ספק וספק בא"ת כודאי באשם ודאי וכיון דשניהם עומדים בספק הוי כאלו שניהם חייבין א"ת מה"ת ואין יכולין למפטר שניהם בא"ת אחד. וכ"ז לר"י אבל להרמב"ם שפסק הל' מחוסרי כפרה (פ' א') דאפילו ביולדות אחת הפילה מין פטור ואחת מין חובה מביאין שתי קרבנות ואינן נאכלות. א"כ לא צריך כלל טעמא דידיעה. ועוד יש לי בזה הרהורי דברים מצד ביטול סמיכה דאין שניהם יכולין לסמוך על קרבן א' כמש"ש התוס' ועי' פסחים (דף פ"ט) ותוס' חגיגה (דף ד') ותוס' גיטין (דף כ"ח) ואכ"מ להאריך:
ברש"י ד"ה למ"ד. דהתם ספיקו איל ודאי נקבה. עיין משכנות יעקב (סימן א') שהציל רש"י מקושית המ"א: