אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) כירה - פרק שלישי › דף מה:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

כירה - פרק שלישי · דף מה:

דף מה.

בתו' ד"ה לדבריו. ותימא אמאי לא מוכיח מההיא דלקמן וכו' וכן מברייתא וכו'. ולולא דמיסתפינא הייתי אומר דהא התם בנר שכבה ובבכור הוא במוקצה שכבר אזדא ליה מקצתו ורק מצד מיגו דאיתקצאי לבה"ש קאתינן עלה. ורבי לשיטתו לפמ"ש התו' לעיל (דף ל"ט) ד"ה ממעשה דס"ל דמוקצה בה"ש מותר לגמרי שהוא דרבנן וכ"ש משום שבות לא גזרו בבה"ש ועי' מש"ש. וא"כ מתחיל איסורו אחר בה"ש וקיי"ל ביצה (דף כ"ו) דאין מוקצה לחצי שבת [ועי' כה"ג לעיל (דף ח') גבי עירובו בכרמלית דעירובו עירוב לרבי מה"ט. ואפילו למ"ד עירובין (דף ל"ו) תחילת היום של שבת קנה עירוב ע"ש. ובאותו הרגע היה אסור באמת מ"מ כיון דלדידן שרי מספיקא הוי עירוב ועי' מש"ש וה"נ כיון דבתחילת היום לא היה מוקצה תו לא שייך מיגו] ובזה יש ליתן טעם לשבח הא דרבי מיקל טפי מר"ש דמתיר אפי' במקום דאינו יושב ומצפה כההיא דביצה (דף כ"ו) דאפילו בבכור שרי דלר"ש אסור כמבואר לקמן בסוגיא (דף מ"ו) ולפמ"ש א"ש אחר דלרבי לא שייך מיגו כלל. אבל שא"ז שיטת הפוסקים שפסקו (סי' שמ"ב) כרבי. ובמוקצה אמרינן מיגו דאיתקצאי וכו' כמבואר (סי' ש"י) ואולי י"ל דהעיקר תליא אם הוא מוקצה בעת שמתחיל איסור מוקצה בשבת דהיינו אחר זמן בה"ש. ואף דההיא דסוכה (דף מ"ו) גבי סוכה אף בשמיני אסורה דאי איתרמי ליה סעודה בבה"ש דשמיני צריך למיתב ומיגו דאיתקצאי לבה"ש וכו'. משמע דהעיקר תליא בבה"ש ממש. גבי סוכה שאני דהוא מה"ת דיליף שם (דף ט') מקראי. וחסור גם בבה"ש משא"כ כל מוקצה דרבנן:

בגמרא ונפל מנרתא על גלימיה דר"א ולא טילטלה אין להקשות לשיטת הפוסקים (סי' רע"ט) דלצורך גופו ומקומו מותר אפילו לר"י. א"כ מ"ט לא טילטלה הא לצורך גלימא ה"ל צורך מקומו. וי"ל דאביי לשיטתו לקמן (דף קכ"ג) דכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אין לצורך מקומו לא ע"ש. ועי' מ"ש לעיל במשנה:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה