אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) כירה - פרק שלישי › דף לז:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

כירה - פרק שלישי · דף לז:

דף לז.

בתוס' ד"ה שמע מינה מדנקט למילתיה בלשון היתר משמע דהיתיר' אתי לאורויי. לכאורה טפי ה"ל להקשו' דה"ל לאשמעינן טפי דאפי' להחזיר מותר כדקאמר לעיל גבי קטנה ונתלבתה וזה יקשה אף להמסקנא דהובערה איצטריך דמ"מ הוי מצי לאשמעינן רבותא טפי דאף להחזיר מותר ולתירוצם ב' לחלק בין הובערה לנתלבתה א"ש:

בגמרא לשהות ולא חררה ע"ג גחלים אלא כדי שיקרמו פניה הא קרמו פניה שרי. וק"ל לשיטת הפוסקים (סי' שי"ח) דבדבר יבש אין בו בישול אחר בישול וברוטב יש בו בא"ב ע"ש. א"כ טובא איצטריך לאשמעינן דהתם בפת והכא בתבשיל ובפרט לשיטת רש"י במתניתין דטעמא דמחזי כמבשל כמ"ש בתוס' לעיל ד"ה אא"ב ועי' פסחים דף ל"ז) משמע דרבא גופיה ס"ל הכי ומוקי שם במחלוקת דר"י ורבנן במעשה אילפס דפליגי כשחזר ואפאו בתנור אי אפיה אחר אפיה ועי' בב"י סי' הנ"ל שהביא הסמ"ג שמדמי בשבת דין בישול אחר אפיה למצה דאמרינן פסחים (דף מ"א) דאין יוצאין במבושל שלא נימוח דבישול מבטל אפיה ע"ש וצ"ע:

שם ורב ששת נמי דיוקא דמתני' קמ"ל עי' במהר"ם שדקדק דז"א מספיק רק אkשהות אבל לא אלהחזיר ולע"ד י"ל דקמ"ל דלא נימא דהיתירא דלהחזיר קאי אקש וגבבא כמ"ש לעיל ולקמן (דף ל"ח ע"ב) כתבתי עוד בא"א:

שם בגמרא. רב ושמואל דאמרי תרוייהו מצטמק ויפה אסור. והקשו הראשונים דרב אדרב דאמר לעיל (דף כ') גבי בשר בצל וביצה עד שיצולו כמאכל בן דרוסאי ובעל המאור הקשה ארי"ף דפסק לעיל כרב והכא פסק דלא כחנניא ולא הקשה ארב גופיה. ולע"ד י"ל דרב ס"ל כמ"ד בירושלמי (פ"א) דבשר בצל וביצה מצטמק ורע לו דבעי למיפשט בירושלמי (פ"א) דמותר להשהות קדירה ע"ג כירה ודחי לה דבשר בצל וביצה מצטמק ורע. אבל קדירה מצטמק ויפה ע"ש. ובעל המאור לשיטתו דמצטמק ורע מותר אפי' רק כמאכל בן דרוסאי [ומ"ש עליו הרמב"ן במלחמות דהוא דברי תוהו דהא כל מאכל ב"ד מצטמק ויפה לו ע"ש תוס' לעיל ד"ה חמין דלב"ש שרי חמין שלא הוחמו כ"צ ובתבשיל מצטמק ויפה אסור] ולא הקשה אלא ארי"ף דהוא בתלמודין מסיק לקמן דביצים מצטמק ויפה. אחר כתבי זה ראיתי בפ"י בתוס' לעיל ע"א ד"ה אא"ב שכתב ד"א קצת ועי' ברכות (דף מ"ד):

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה