אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) ואלו קשרים - פרק טו › דף קכ:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

ואלו קשרים - פרק טו · דף קכ:

דף קכ.

בתוס' ד"ה פותח ונועל. ועוד דא"כ הל"ל פותח אדם דלת כנגד הנר וכו'. והקשה המהרש"א דע"כ לפירוש זה דמשום כיבוי הרוח הוא קרוב לפסיק רישא הוא ולכך לייט עלה רב משום דמחשיב ליה פ"ר וא"כ מאי קשיא להו לינקט הכא פותח אדם דלת כנגד הנר כו' דההוא רוח אי מצויה היא לאו פסיק רישא הוא כלל ואי ברוח שאינה מצויה ליכא מאן דשרי דהוי פסיק רישא לכ"ע כדאמר בסמוך גבי מדורה. ולע"ד י"ל הא דפריך במדורה מ"ט דמאן דשרי הוא לאו לכ"ע אפילו לתנא דברייתא דלדידיה מותר אפיל ברוח שאינה מצויה אלא פריך ארב יהודה לדידן דקיי"ל כרב דלייט עלה דס"ל פ"ר אסור ולא מסתבר ליה דר"י פליג ארב:

בגמרא לא תעשה מלאכה עשיה הוא דאסור גרמא שרי. וק"ל דבב"ק (דף ס') אמרינן גבי לבה ולבתו הרוח דגרמא הוא כי זורה ורוח מסייעתו ה"מ גבי שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה אבל גרמא בנזקין פטור ע"ש וכן הוא בב"ב (דף כ"ו) לרבי יוסי גופיה לענין גירי דיליה ע"ש וצ"ע:

שם בגמרא. היינו טעמייהו דרבנן אסור לעמוד בפני השם ערום. ביומא (דף פ"ח) פירש"י אהא דלא ירחץ דאסור למחוק השם והשיג עליו בתוס' ישנים דלא דק דהא מסקינן הכא טעמא דאסור לעמוד בפני השם ערום. ולא ידעתי מה שייך ברחיצה אסור לעמוד וכו' הא רחיצה הוא אפילו במקום אחד בגוף אף ששאר כל הגוף מכוסה ועוד הא משמע דלא פליגי ר"י ורבנן אלא בטבילה אבל ברחיצה אסור לכ"ע. דטבילה שאינו נוגע בהשם אינו אלא גרמא אבל ברחיצה שהוא רוחץ בידים על השם ה"ל מוחק בידים כדקאמר ר' בעצמו ובלבד שלא ישפשף. אולם מה שפירש"י שם עוד על הא דכורך עליו גמי שלא יכנסו שם מים. הוא דלא כמסקנא דהכא:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה