אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) ואלו קשרים - פרק טו › דף קכ.

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

ואלו קשרים - פרק טו · דף קכ.

דף קיח:

במשנה. ולהיכן מצילין לחצר המעורבת וכו' ולובש כל מה שיכול ללבוש. ופירש הר"ן והב"י (סי' של"ד) דהוא ג"כ לחצר המעורבת דוקא. והקשה ע"ז דודי הרב ר"ב ק"ג לעיל (דף ס"ה) בהגה"ה גבי דבעי האשה מהו שתערים ותפרוף על האגוז להוציא לבנה קטן תבעי למ"ד מערימין וכו'. ולמאי דפסק הב"י והר"ן דהיינו דוקא לחצר המעורבת. קשה לפרש הך סוגיא ואינו ענין כלל להך דהכא. ופירש הוא ז"ל דכוונת הסוגיא למאי דפליגי בתוספתא (פי"ד) מצילין מפני הדליקה כו' יזמין ואח"כ יציל כו' ואין מערימין בכך רי"א מערימין עכ"ל ז"ל. ועם כי עריבים עלי דברי דודי אבל לא ידעתי מאי קאמר הא התוספתא ע"כ ג"כ מיירי בחצר המעורבת דהא לא עדיף הצלה לאורחים מלנפשיה דאינו אלא לחצר המעורבת להר"ן ובל"ז מה ענין הערמה דהזמנת אורחים להערמה דמשא דרך מלבוש ובעיקר קושיתו לע"ד לק"מ דמוכח שפיר דהא בדליקה גם בחצר המעורבת איסורו דרך משא כהוצאה ובדרך מלבוש מותר ובדרך הערמה למשא דרך מלבוש פליגי והוא דומה ממש להאיבעיא בהערמת משא דרך מלבוש ועי' מ"ש כי"ב לעיל (דף קי"ז) לענין דמדמי טלטול דתיק של ספר לעור ואין משיבין את הארי לאחר מותו:

בגמרא כאן לאותה חצר כאן לחצר אחרת. וק"ל הא ע"כ אף שהחצר השני אינו משום חסרון מחיצה ולרבנן אף מעורב ולב"ב שאינו מעורב ואפ"ה אינו מותר אלא ג"ס א"כ מאי פריך לעיל גבי כתבי קודש לרבנן נציל לתוכו אוכלין ומשקין וע"ש בתו' דלמא לא התירו במבוי אוכלין אף שאין בו חסרון מחיצה כדמצינו חילוק בין אותה חצר לחצר אחרת אף דבשניהם ליכא חסרון דמחיצה:

ברש"י ד"ה אטעיה והאי דמקפל ונותן כו' דהא מעט מעט הוא. והקשה המהרש"א מה מדמי הא במקפל איכא טרחא טפי מבא להציל משא"כ התם דליכא טרחא טפי בנופל ומטפטף מאם הציל בפעם אחת. ולע"ד לפמ"ש בש"ע (סי' שנ"ה) דבכלי אחד מותר אפילו לקלוט ולצרף. א"כ דמי ממש להא דמקפל דאיכא טרחא טפי. ועיקר הוכחתו סמוך אסוף ר"ל דמאי טעותיה דהיינו מדקאמר ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט הא בחד מנא מותר אפי' לקלוט ולצרף:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה