אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) המצניע - פרק עשירי › דף צה:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

המצניע - פרק עשירי · דף צה:

דף צה.

אמר רבא חמש מדות בכלי חרס וכו'. וק"ל דהוי מצי למימר שש מדות דתנן מקואות (פ"ד) גבי שוקת שבסלע פוסלת המקוה נקבה למטה כשרה וכמה יהי' בנקב כשפופרת הנוד ואפילו לפ"מ דמסיק שם הר"ש והרא"ש בנדה (פ' י') דמיירי לענין עירוב מקואות ע"ש וא"כ לא שייך למחשב בדיני כלי דהא גם בגומות כן הדין מ"מ הא הביאו שם מהתוספתא דמן הצד גם לביטול כלי בשפופרת הנוד והובא ביתה יוסף להלכה (סי' ר"א) וא"כ ה"ל למחשב הכא. ומכאן נ"ל הוכחה לשיטת הרמב"ם הל' מקואות (פ"ו) גבי חבית ועריבה גדולה שניקב בכדי טהרתו וקבעו בארץ ועשאו מקוה ה"ז כשר. והראב"ד השיג עליו דמ"ש משידה תיבה ומגדל דבעינן כשפופרת הנוד. והכ"מ מיישבו שמחלק בין כלי עץ לחרס. והא דכתב שם דהיינו דוקא כשקבע בארץ. היינו לענין לטבול בתוכו אבל לפסול המקוה מהמים היוצאים ממנו די בכדי טהרתו. אולם ז"א אלא לשני תירוצים האחרונים שכתב שם הכ"מ גבי הא דכתב הרמב"ם בשוקת דבהיתה כלי וחיברה דבעינן כשפה"נ דהיינו דוקא בסלע אבל בחרס די בכדי טהרתו אבל לתירוץ הראשון שכ"ש הכ"מ לחלק בין חיברו שלם לחיברו מנוקב לא יתכן זה דהא בשוקת מיירי לענין המים היוצאים ממנו לפסול המקוה והדברים ארוכים ואכמ"ל:

ברש"י ד"ה ניקב כמוציא רימון טהור מכלום. אלא א"כ יחדו לגיסטרא. עי' בתוס' וק"ל לפמ"ש התוס' לקמן (דף קכ"ג) דכיון דמקבל טומאה ע"י יחוד הוי מנא לשבת אף בלא יחוד א"כ ה"ל למחשב שש מדות דעדיין הוי מנא לשבת:

בתוס' ד"ה טהור ודלא כפירוש הקונטרס בפ"ק דגיטין דספינה של חרס חשובה כנקובה. הנה פירש"י דשם הוא לענין מעשרות ושביעית. וכן פירש"י עוד במנחות (דף פ"ד) לענין בכורים דשל חרס לא בעי נקיבה והתוס' הקשו עליו משמעתין ומהא דאמרינן גיטין (דף כ"א) כתבו על חרס נקוב כשר. אלמא דגם חרס בעי נקיבה דאל"כ מה רבותיה דנקוב. אולם בירושלמי הביאו הר"ש ערלה (פ"א) מבואר להדיא דחרס לא בעי נקיבה לענין ערלה והר"ש (בפרק ד') בחלה כתב דגמרא דידן לא ס"ל כהירושלמי מסוגיות הנ"ל ע"ש. ולולא דמיסתפינא י"ל פרש"י דגם גמרא דידן ס"ל כהירושלמי רק לא מטעמיה דהירושלמי ס"ל דכ"ח לא בעי נקיבה משום דהוא חשיב כנקוב מפני שהשרשים מפעפעין אותו אבל רש"י במנחות (דף פ"ד) דקדק וכתב דכ"ח לא בעי נקיבה דשל ארץ היא ע"ש כלומר אע"ג דלא הוי כנקוב מ"מ מביאין ממנה בכורים כיון שהיא חרס מחרסי אדמה מקרי ארץ לענין בכורים דכתיב אדמתך ומזה הטעם פרש"י נמי גיטין (דף ז') גבי עציץ נקוב דשל חרס לא בעי נקיבה גבי מעשר ושביעית היינו משום דבמעשר כתיב מזרע הארץ ושבתה הארץ. אבל גבי גט דהעיקר תליא במחובר מדכתיב ונתן בעי נקיבה אף בכ"ח דבלא"ה לא מקרי מחובר וכן לענין הכשר זרעים דשמעתין ג"כ תליא במחובר בעינן נקיבה אף בכ"ח וכן לענין שבת לקמן (דף ק"ח) האי מאן דתליש פיטדא מאונא דחצבא חייב ופריך עלה מהתולש מעציץ שאינו נקוב פטור ע"ש. אע"ג דסתם עציץ הוא של חרס היינו נמי משום דבשבת תליא במחובר וניחא הכל:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה