אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) המצניע - פרק עשירי › דף צה.

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

המצניע - פרק עשירי · דף צה.

דף צד:

בתוס' ד"ה המכבד. וכיון דלא הוי פסיק רישא אמאי מחייב ר"א. ולולא דבריהם י"ל דטעמא דר"א לאו משום אשוויי גומות אלא דזה גופא מה דמכבד ומרבץ ומתקן הבית בכך שמחליק הרצפה ה"ל בונה דומיא דחלות דבש דטעמא דר"א דאף שהוא תלוש הוא כמחובר. ולא רחוקה היא דהא עכ"פ בשדה כה"ג חייב משום חורש כמו במלקט לתקן לקמן (דף ק"ג) ובזה מיושב גם קושיתם דסמוך ד"ה שרי מההיא דפסחים דמחייב ר"א אפילו ברצפה של אבנים. ולפמ"ש דטעמא לאו משום אשוויי גומות א"ש דבזה אין נפ"מ בין רצפה א"ל:

בתוס' סד"ה והרודה והא מותר לבנותו בי"ט וי"ל דאסור מדרבנן. וק"ל הא קתני והמכבד והמרבץ הזיד בי"ט וכו' ופירש"י משום בונה ואף רבנן לא פליגי על ר"א אלא דלא מקרי בנין אבל בנין ממש מודו דהוא דאורייתא. ובפרט לשיטת הפוסקים שהביא המ"מ הל' שבת (פ' ח') דפלוגתת ר"א ורבנן קאי גם אמגבן ע"ש וא"כ ע"כ ס"ל לר"א דבנין בי"ט הוא דרבנן וקשה דר"א אדר"א. והנה ראיתי בספר באר יצחק (סי' י"ג) שרצה לתרץ שיטת רש"י ביצה (דף ל"א) דבנין בי"ט מה"ת. מקושית התוס' דרש"י סבר כשיטת הפוסקים דפלוגתת ר"א ורבנן קאי אמגבן וא"כ כיון דלדידן אין במגבן משום בונה לא שייך מתוך ועוד ביאר שם דזה תליא אי יש בנין בכלים ור"א ס"ל דיש בנין בכלים אבל לדידן דאין בנין בכלים גם במגבן אין בנין ולא שייך מתוך ע"ש ותמיהני איך לא שת לבו מהא דהמכבד ומרבץ דלר"א חייב בי"ט משום בונה. ואולי גם ההיא דמכבד מיירי ג"כ לצורך מחר כמ"ש התוס' לעיל גבי דבש או לצורך א"י דלא שייך מתוך כמבואר ביצה (דף כ"א) והרבה יש לדבר בע"ז רק אחר שהגאון הנ"ל מאריך ואנכי מקצר אינו בדין שיניף המקצר על המאריך:

בתוס' ד"ה שרי זילחא. וי"ל דבהדחה איכא אשוויי גומות טפי וכו'. ר"ל דהוי פסיק רישא כמ"ש לעיל ד"ה המכבד אך ק"ק לפ"ז מנ"ל לתלמודא דמתניתין דהתם דלא כרבנן דלמא בהדחה גם רבנן מודו. אולם בפסחים ן ס"ה) כתבו דאיכא גומות בין רצפה ולפי זה אין צריך לחלק בין הדחה לכיבוד:

בא"ד אבל לרבנן לא חמיר האי שבות וכו' הלכך אינו נוהג במקדש. והקשה המהרש"א הא מחוץ לעזרה נמי שרי לרבנן במקום רצפה כדקאמר שרי זילחא במחוזא וכן הקשה בעיקר קושיתם דלא קשיא להו התם אלא לר"א ולא קשיא להו לרבנן דלא שרי אלא משום דאין שבות במקדש והכא שרי במקום רצפה אפילו מחוץ לעזרה. ולע"ד מרבנן לק"מ דאימא דאמימר פליג באמת אסוגיא דהתם וס"ל דלרבנן שרי לגמרי אפי' מחוץ לעזרה וסוגיא דהתם דחוץ לעזרה גזרינן אטו שלא ברצפה דלא כאמימר וקושי' התו' הוא לאמימר ממתני' דהתם דחייב ולאמימר כ"ש דמותר לרבנן אפילו חוץ לעזרה וע"כ ר"א היא אלמא דאפילו במקום רצפה איכא אשוויי גומות לר"א מה"ת וממילא לרבנן איכא שבות דלא פליגי אלא בחיוב חטאת אבל באיסור לא פליגי:

בתוס' ד"ה ורמינהו כיון דלענין שבת חשיב נקוב כשאינו נקוב אע"ג דהוי לקולא וכו' ואי הוי מחובר חומרא כמו שבת. לא הבינותי הא הכא מיירי לענין בדיעבד ולקרבן דלכתחלה מודה ר"ש דאסור ולקרבן הא הוי מחובר חומרא דאתי לידי קולא שיביא חולין בעזרה ור"ש הא לשיטתו חולין (דף פ"ה) דחולין בעזרה הוא מה"ת ע"ש וא"כ פטור מספק ואולי כוונתם לענין אשם תלוי וצ"ע:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה