אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) המוציא יין - פרק שמיני › דף פב.

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

המוציא יין - פרק שמיני · דף פב.

דף פא:

מיתיבי היו לפניו צרור וחרס מקנח בחרס. לכאורה הוי מצי לשנויי דטעמא דר"ה דאינו מקנח בחרס משום השרת נימין וס"ל כר"י דדבר שאינו מתכוין אסור כדבעי רבא לומר אליבא דרבי יוחנן והברייתא אתי כר"ש. ואולי פשיטא ליה להמקשה דטעמא דר"ה משום סכנה ועוד משמע מהא דתרגם רפרם קמיה דר"ח וכו' דר"ח גופא דהוא בר פלוגתיה דר"ה היה שם:

במשנה חרס וכו' ר"י אומר כדי לקבל בו רביעית. קצת צ"ע למ"ד לעיל דמקנחין בחרס וכיון דחזי לקינוח חשוב לענין שבת כדפירש"י לעיל באבנים מקורזלות וכדלקמן (דף קכ"ב) גבי חרס קטנה דקאמר רבא מותר לטלטלו אפי' בר"ה גבי אתווסאי מסאני טינא דחזי לכפורי ע"ש. וכן כתב המ"מ הל' שבת (פ' כ"ו) בשם הראב"ד דשירי טליתות מותר לטלטל דראוי לקינוח וכיון דמקרי ראוי ודאי מקרי חשוב לענין הוצאה וא"כ ה"ל לשער בכדי הראוי לקינוח דהוא פחות מרביעית דשיעור קינוח הגדול מכולן קיי"ל לעיל דהוא כביצה ורביעית הוא ביצה ומחצה ועוד לכי דייקת ביה חרס המקבל רביעית ובפרט למאי דמפרש בסוגיא לר"מ מיקוד גדול שהוא יותר מרביעית תוכל לחלק לג' חלקים כזית (דהוא חצי ביצה) וכאגוז וכביצה. ועכ"פ לג' אגוזים לר"מ:

בגמ' לחתות אש מיקוד גדול. דהוא יותר מרביעית וק"ל היאך אפשר דלר"מ גיסטרא המקבל רביעית אינו חשוב הא קיי"ל חולין (דף נ"ה) לענין טומאה שברי חרס אינה באה מיותר מסאה. וכן תנן סתמא מקואות (פ"ד) ר"י אומר לא אמרו רביעית אלא בשברי כ"ח ואפי' לפמ"ש התוס' שם ובפ' המצניע (דף צ"ה) דהיינו דווקא ביחדו לגיסטרא ע"ש מ"מ מדמהני יחדו לענין טומאה הוי מנא נמי לשבת אפי' בלא יחדו כמ"ש התוס' לקמן (דף קכ"ג) וכדקאמר שם בסוגיא לענין שבת מידי דחזי בענין טלטול ע"ש וכ"ש לענין הוצאה וצ"ע:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה