אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) הזורק - פרק יא › דף צט:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

הזורק - פרק יא · דף צט:

דף צט.

בגמרא ואין שותין הימנה בשבת קצת צ"ע לרבא דא"ל לעיל (דף י"א) דבכרמלית לא גזרו ע"ש. א"כ לענין מאי נקיט הכא עמוקה עשרה וצירוף בור וחוליתה הא בגבוה רק ג' אסור למלאות ולשתות ואין לומר הא דנקיט עשרה משום דבפחות מי' מותר לפעמים כגון עמוקה ט' ז"א דהא רבא לשיטתו לעיל (דף ח') דתשמיש ע"י הדחק לא שמיה תשמיש:

שם או דילמא כיון דממקום פטור קאתי. ולעיל (דף ח') גבי זרק כוורת גבוהה י' ואינה רחבה ששה חייב. והא התם ראש העליון ממקום פטור קאתי ואם היה מונח כך כשהראש העליון למעלה מי' היה פטור דאגודו במ"פ א"כ ה"ה לרב מרדכי כשבא ממ"פ ולסברת התוס' משום דפסק כחו הא התם פסק כחו ג"כ במ"פ. וצ"ל דאביי ורבא שם לשיטתם דפשטו ממתניתין דחייב בכה"ג:

שם והתנן הנוטל מהן והנותן על גבן חייב וכו' דאית ליה מורשא. לכאורה בלא"ה צ"ל כן לר"ע דס"ל קלוטה כהונחה דמי וא"כ ה"ל הנחה במקום פטור ולא מצינו דפליג עלה ועי' בתוס' לעיל (דף ה') ד"ה בשלמא:

בתוס' ד"ה או דילמא ואמרינן לעיל המוציא משאו למעלה מעשרה חייב. עי' במהרש"א ולי ההדיוט צ"ע עדיין מה ענין הך דהכא למעביר דהא הכא טעמא אף דעבר דרך מקום פטור מ"מ כיון דהעקירה והנחה היתה באיסור רואין כאלו לא עבר כלל במ"פ וזה לא שייך התם במעביר דממ"נ אלו לא היה עובר שם כלל מכ"ש דפטור דלא היה כלל במקום חיוב ולא עבד מידי אלא טעמא דבטיל להאדם העומד למטה מי' כמ"ש התוס' לקמן (דף ק"ב) וכן כתבתי בפ' קמא:

שם עשיית מחיצה ועקירת חפץ בהדדי קאתי. וק"ל הא בשעת עקירת חוליא ממקומה אף שהיא עדיין בתוך ג' טפחים נעשה רה"י. ולא אמרינן לבוד לבטל מרה"י דהא לא אמרינן לבוד רק במחיצות כדפירש"י לעיל (דק ח') בכוורת. ולענין עקירת חפץ לא הוי עד לאחר ג' ואפילו לרבא דאמר תוך ג' צריך הנחה הא מסקינן לעיל (דף פ') דבמעביר מודה רבא דהוי הנחה וא"כ העוקר משם הוי עקירה. אולם לפמ"ש התוס' לקמן (דף ק') לחלק בין אם רוצה שתנוח שם או לא. י"ל לכאורה דהא הכא כשעוקרו אינו רוצה שתנוח שם. אבל לפ"ז קשיא בבעיא שניה בזרק לתוכה חוליא ומיעטה הא התם רוצה שתנוח שם וא"כ כיון שמגיע לתוך ג' הוי הנחה ולענין רה"י לא מיבטל עד שמגיע לארץ:

שם או דילמא כיון דלא אפשר דלא מדליא פורתא והדר נייח וכו'. לכאורה הא ה"ל כח כחו דבעיא הוא לעיל לפירוש הרב פורת ויש לחלק:

בתוס' ד"ה ואמאי. והרי הוא ככותל ולא הוי ע"ג עוד רה"ר. לכאורה יש לעיין לפמ"ש התוס' לעיל פ"ק (דף ז') דמיירי בכותל רחב ד' ע"ש א"כ נהי דבטל מתורת רה"ר מ"מ הוי כחורי ר"ה כדלעיל גבי מורשא וא"כ הזורק ונח ע"ג הדבילה חייב וי"ל דאי מדין רה"י פטור טפי דהא השתא קיימינן לפי הצד דהנחת חפץ ועשיית מחיצה בהדי הדדי קאתי פטור וע"כ ליכא לחיוביה רק מצד רה"ר ופשיט שפיר:

בא"ד ואם זרק מחט או קוץ היה פטור. וכתב המהרש"א והא דפשיטא ליה לפטור על המחט יותר מעל הדבילה וכו' ע"ש. וטפי הל"ל לפי כוונת התוס' דהכא דבדבילה הנחת חפץ וסילוק מחיצ' בהדדי קאתי משא"כ במחט:

בד"ה זרק דף. אפילו ליכא בקיעת גדיים מ"ש מטרסקל ועמוד בר"ה. ר"ל טרסקל לריבר"י ועמוד לרבנן דלא פליגי אלא למעלה אבל למטה מודה ריבר"י דהוי רה"ר אף דלא חייש לבקיעת גדיים. והמהרש"א הניח זה בצ"ע והנלע"ד כתבתי. אולם עדיין י"ל דלא חייש ריבר"י לבקיעת גדיים אלא למעלה דלמעלה ליכא ב"ג אבל למטה דאיכא ב"ג מבטלי מחיצה אבל באופן דליכא ב"ג הוי גם למטה רה"י כמו למעלה:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה