אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין
הזורק - פרק יא · דף צז.
ופליגא דר' אלעזר דאמר ר"א מחייב היה ר"ע אפילו למעלה מי' ופירש"י דיליף זורק ממושיט וק"ל דילמא מוקי לה ר"א במעביר ור"א לשיטתו דהמוציא למעלה מעשרה חייב ומוקי פלוגתייהו בקלוטה כהונחה ולפמ"ש התוס' לעיל (דף ד') דכשהחפץ ביד לא שייך קלוטה מוקי פלוגתייהו במהלך כעומד דמיא. וכן הא דקאמר ופליגא דרב חלקיה. מאי קושיא דלמא רב חלקיה מיירי בזורק ור"א מיירי במעביר ולא פליגי:
שם ושמואל אמר מותר לזרוק מזה לזה. אע"ג דשמואל בעצמו אמר כל פטורי דשבת פטור אבל אסור והא במתניתין תנן המושיט חייב והזורק פטור משמע אבל אסור צ"ל דמוקי לה ברה"י שאינו שלו כדמשמע מברייתא דמסיים דברשויות שלו מותר וצ"ע ועמ"ש לעיל (דף ג'):
שם בגמרא ולאו אוקימנא. עי' תוס' עירובין (דף פ"ה) ד"ה ולאו:
ברש"י ד"ה דמדלי משום נפילת רה"ר ליכא חיוב חטאת דמתעסק הוא. טפי ה"ל לפרושי דאינו מתכוין הוא דהא הכא לכתחלה הוא ודבר שאינו מתכוין מותר לכתחלה במקום דלא הוי פסיק רישא. ועי' בתשובות ר"ע אייגר (סי' י"ח) דמתעסק מקרי איסור דאורייתא רק שאין חייבין קרבן ע"ש ועי' בתו' לעיל פ' כלל גדול (דף ע"ג):
שם בגמרא אלא כל פחות מג' כלבוד דמי הלכתא גמירי לה. וצל"ע לרשב"ג דעירובין (דף י"ד) דבד"ט אמרינן לבוד וע"כ ג"כ הלכתא גמירי לה ואמרינן שם (ע"ב) ה"מ למעלה אבל למטה בג' דה"ל מחיצה שהגדיים בוקעין בה ע"ש א"כ הדק"ל מנ"ל דרשות פחות מג' בטיל לגבי קרקע דאי משום אי אפשר שתתלקט וכו' א"כ בג' נמי וזה לא מצינו דלרשב"ג עד ד' כארעא סמיכתא היא: