אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין
הזורק - פרק יא · דף צו:
מכדי זריקה תולדה דהוצאה היא. והקשה הפ"י למה נטר עד הכא דזריקה תולדה דהוצאה היא ולא פריך בפשיטות אמתניתין דכלל המוציא מרשות לרשות וריש מכילתין בהוצאה דעני ועשיר היכא כתיבא. ונלע"ד דהנה ידוע מ"ש התוס' לעיל ריש מכילתין למה לי קרא בהוצאה תיפוק ליה שהיתה במשכן וכן הקשו בסמוך ל"ל סברא בהכנסה ולע"ד דצריכי קרא בהוצאה וסברא בהכנסה דלכאורה צריכין להבין מדוע בהוצאה והכנסה אמרינן זריקה בכלל ובהושטה מרשות היחיד לרה"י ורה"ר באמצע דהוית במשכן לא אמרינן זריקה בכלל. וכן להיפוך בסמוך גבי ד' אמות ברה"ר פריך ותו מעביר ד"א מנלן משמע ותו אף אם זריקה היתה במשכן מעביר מנלן. ולא אמרינן דהעברה בכלל זריקה. לכן אני אומר מה דלא ידעינן רק ממה שהיתה במשכן בעינן דוקא ממש כמו שהיתה במשכן כגון בהושטה דהושיטו הקרשים מעגלה לעגלה לא הוי זריקה בכלל הושטה וכן בד"א אפילו אי זריקה היתה במשכן אין העברה בכלל זריקה אבל במאי דידעינן מקרא וסברא תולדותיהן כיוצא בו אף דלא הוי ממש מעין האב. ולפ"ז מיושב מאוד דבריש מכילתין גבי הוצאה והכנסה דעני ובעה"ב לא פריך מידי היכא כתיבא כיון שהיו במשכן אבל במתניתין דמחייב בזריקה דהוצאה והכנסה פריך שפיר היכא כתיבא דליחייב גם אזריקה עד דמסיק דאיכא קרא בהוצאה וסברא בהכנסה וא"כ זריקה בכלל ובפתיחתי כתבתי דרך אחרת בזה:
שם מר סבר הא מיהת לא מספקא ומר סבר וכו'. והקשה בתשובות חוות יאיר (סי' קל"ב) אמאי לא החליטו שהוא מבעיר וס"ל כמ"ד דללאו יצאת. ותירץ דא"כ גם המכבה פטור וה"ל תרתי ולא אחת ובמחילה מכב"ת נעלם ממנו סוגיא ערוכה כריתות (דף כ') דאפי' מאן דס"ל דהבערה ללאו יצאת מ"מ חייב במכבה ע"ש. וקושיתו דה"ל לאוקמי בהבערה לע"ד לפמ"ש לעיל (דף ו') דאיסי לא מיירי רק למיתה אבל חטאת חייב. א"כ לא מצי לאוקמי בהבערה וכר"י דהא הבערה לר"י פטור אף מחטאת. עוד הקשה שם למ"ד דמקושש מעביר ד"א בר"ה היה לאפוקי מדאיסי היאך יעלה על הדעת דאיסי מיירי במעביר ד"א הא מסקינן לעיל דגמרא גמירי לה ולא היה במשכן וא"כ היאך קרי לה אב ע"ש. ולע"ד א"א לומר דלא היתה במשכן דהא הכלל דאין חייבין רק על מלאכה שהיתה במשכן. רק דהגמרא טרח למצוא מעצמו ההכרח שהיתה במשכן ודחי לה ודלמא וכו' עד דגמרא גמירי לה איש מפי איש שהיתה במשכן דלא ידעינן למאי היתה צריכה לה. וכן משמע מפרש"י לעיל (דף ח') בסוגיא דכוורת דפירש"י שהיו זורקין מחטיהן ובגליון הש"ס נתקשה בזה הא להמסקנא לא היו זורקין ע"ש ולפמ"ש א"ש. וכן מדוייק הלשון גמרא גמירי ולא קאמר הלכתא גמירי: