אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) במה מדליקין - פרק שני › דף ל.

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

במה מדליקין - פרק שני · דף ל.

דף כט:

בגמרא ואי בחולה שאין בו סכנה חייב חטאת מיבעי ליה. וא"ת לפמ"ש רש"י לקמן (דף ל"א) דמכבה הוא בכלל סותר ע"ש משמע דלכ"ע בעינן ע"מ להבעיר רק דלר"י בעינן במקומו ולת"ק אף שלא במקומו וא"כ מאי פריך הא בסיפא כחס על הנר הוא על מנת להבעיר אבל ברישא בשביל החולה ה"ל ע"מ שלא להבעיר כלל דפטור לכ"ע וי"ל דהכא בשביל החולה דמי לדלקמן (דף ק"ה) הקורע בחמתו דחייב לר"י דמתקן ליצרו ע"ש:

שם בגמרא ואלו משה רבינו גזר כמה גזירות וקיימות לעולם. ופירש"י כי ההיא כו' משה תיקן שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום ובאמת מצינו עוד כמה גזירות ותקנות חכמים שהיו אחר משה ולפניו שקיימות לעולם דאבות תיקנו תפילות קודם משה ובית דינו של דוד גזרו על היחוד ע"ג (דף ל"ה) ותקנות שלמה גופיה עירובין ונטילת ידים שהיה אז בחיים ג"כ קיימות לעולם. אולם חשיבותיה דתקנות משה דקיי"ל אין ב"ד יכול לבטל תקנות ב"ד אלא א"כ גדול הימנו בחכמה וא"כ כל התקנות אינן בטוחות שלא יבטלום ב"ד אחר גדול הימנו כדקאמר יומא (דף פ') שמא יבא ב"ד אחר וירבה בשיעורין. זולת משה שהיה אב לחכמים. וזה עולה כשיטת הרמב"ם הל' ממרים (פ"ב) דאפילו אם בטל הטעם צריך ב"ד גדול לבטלו ודלא כהראב"ד שם ע"ש דאל"כ אף תקנות משה אינן בטוחות ולהראב"ד י"ל דתקנות אבות ומשה כיון שמרומז בתורה אין יכולין לבטלן:

שם בחייך איני מודיע בחיי שלמה בנך אני מודיע. יסודו ג"כ מהקרא לא המתים יהללו יה דידוע דהקב"ה אינו מיחד שמו על החיים שמא יקלקלו כדקיי"ל ברכות (דף כ"ט) צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר בו רק במתים כיון דנעשה חפשי מהמצות תו לית בהו חששא וקרא דלכלב חי וכו' דעל חי מחללין השבת ולא על המת הוא ג"כ מצד לא המתים יהללו יה כמבואר לקמן (דף קנ"א) ומיושב שפיר הג' פסוקים ועי' בח"א:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה