אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) במה מדליקין - פרק שני › דף כט.

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

במה מדליקין - פרק שני · דף כט.

דף כח:

וצריכא דאי אשמעינן קמייתא וכו' אבל תמרים דמעיקרא גרעינין. והא דלא עביד צריכותא דבתמרים מאתמול דעתיה לאכול התמרים כמ"ש התוס'. דמשמע דגם בכלי פליגי אף בהיה דעתו מאתמול לשוברו כדתנן לקמן (דף קכ"ו) שובר אדם את החבית וכו' ע"ש:

שם לא בארמיאתא הואיל דחזי אגב אימייהו. והביא הרמ"פ בשם הערוך דהוא גרעינין רכים הנאכלין ויש לעיין מההיא דתרומות (פ' י"א) דתנן גרעינין תרומה בזמן שמשליכן מותרין דשוב אין שם תרומה עלייהו ומפרש בירושלמי לחד מ"ד דהיינו גרעיני רכים ע"ש אלמא אע"ג דחזי לאכילה מ"מ כיון דזרקינהו בטל שם תרומה מעליו וה"נ נימא כיון דזרקינהו אקצינהו ולפירש"י א"ש אף דאיכא מ"ד שם דהיינו גרעינים שאפשר למוצצן היינו לחלוחית בעלמא כמש"ש המפרש ע"ש משא"כ הכא שיש עליהן ממשות אינו בטל:

בתוס' ד"ה אכלן וי"ל דהתם הבר אווזא נשחט מעי"ט ואין המעיים צריכין לאווז. וק"ל א"כ מ"ט אסור ר"א הכא בפתילה לעיל הא כיון דקיפלו מעי"ט הא אקציה לפתילה לנר ולא גרע הפתילה קודם הדלקה מהמעיים קודם שחיטה ולא נקרא נולד ויש ליישב:

בגמרא כיון דאדליק פורתא ה"ל שבר כלי וכי קמהפך באיסורא קמהפך. וק"ל האי מאי קושיא הא תנן לקמן (דף קכ"ד) דכל שברי כלים ניטלין בשבת לת"ק ובלבד שעשוין מעין מלאכה לר"י מעין מלאכתן ע"ש א"כ דלמא מיירי הכא דראוין עדיין מעין מלאכה או מלאכתן ואין לומר דהכא דנפחת ע"י האש גרע טפי ז"א דהא משמע לעיל (דף כ') גבי עץ יחידי עד שתשחת ממלאכת אומן ריב"ב אומר עד שתאחז האור משני צדדין שנאמר את שני צדדין אכלה האש היצלח למלאכה הרי לכ"ע דאם הגיע עד שאין ראוי למלאכה אין דרכו לכבות וא"צ להפוך בהן וא"כ מאי פריך. והנה המ"מ בהל' יו"ט (פ"ב) הביא בשם הרשב"א שכשמסיקין בכלים צריך ליזהר שלא יהפוך בהן אחר שאחז האור ולא הזכיר זה בהלכות ולא רבינו ואפשר שהיה להם גרסא אחרת או פירוש אחר בגמרא עכ"ל. ולע"ד דהרמב"ם לשיטתו דפסק בהל' כלים (פ' כ"ה) דלא בעינן אלא מעין מלאכה וא"כ בודאי לא קשה קושית הגמרא כדמוכח בסוגיא הנ"ל לעיל (דף ק"ה) דכ"ז שצריך להפוך עדיין ראוין לאיזה מלאכה ולא נקרא ש"כ וקושית הגמרא אינה אלא לר"י דא"ל לקמן (דף קכ"ד) דבעינן מעין מלאכתן פריך שפיר דהא אף אם אינן ראוים למלאכתן כ"ז שראוים לאיזה מלאכה צריך להפוך כדמשמע בסוגיא הנ"ל. ומ"ש בשעה"מ בח"ש לעיל (דף כ"ח):

והנה הט"ז הקשה (בסי' ש"ח) על הרמב"ם דפסק דסגי במעין מלאכה דהוא סותר מ"ש הל' יו"ט (פ"ב) דאין מסיקין בש"כ ע"ש שנדחק בזה. ולא ידעתי מה קושיא הוא דש"כ ע"כ מיירי דלא חזי כלל אפילו למעין מלאכה דומיא דגרעיני תמרים וקליפי אגוזים וכן הא דדרש רבא ביצה (דף ל"ג) אוד שנשבר אסור להסיק בי"ט שאין מסיקין בש"כ הא אוד לאחר שנשבר מקל בעלמא הוא ואינו ראוי לשום מלאכה ונולד הוא אבל ראוי למעין מלאכה ס"ל להרמב"ם והפוסקים דלא מקרי נולד כלל ועי' מ"א שם (ס"ק ט"ו) ועיקרי הדברים אבאר לקמן פ' כל הכלים (דף קכ"ד) כי שם מקומם ע"ש:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה