אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) במה מדליקין - פרק שני › דף כו:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

במה מדליקין - פרק שני · דף כו:

דף כו.

בגמרא נאמרו בגדים סתם ופרט הכתוב באחד מהן (בנגעים) צמר ופשתים וכו'. ונלע"ד הא דפרט בפירוש דוקא בנגעים ומיניה ילפינן בכל המקומות הוא משום דילפינן מיניה בתורת כהנים הביא הר"ש (פי"א) דנגעים דבגדים הצבועין אינן מטמאין בנגעים דמה פשתים לבן אף צמר לבן ע"ש משא"כ בשאר טומאות דמרבה בתורת כהנים (פ' שמיני) מקרא כמ"ש לקמן (דף כ"ז) ע"ש:

שם תרי מיעוטי כתיבי חד למעוטי משלש על שלש. וחד למעוטי משלשה על שלשה. וק"ל לרבא דאמר לרשב"א דמרבה בשרצים מאו בגד לשאר בגדים לשלשה על שלשה א"כ למה ליה קרא למעט בנגעים שאר בגדים שלשה ע"ש הא בלא זה ידעינן מדאיצטריך בשרצים לרבות שאר בגדים לשלשה מכלל דבנגעים טהור דאל"כ למה ליה ריבויא בשרצים הא כל עיקר מיעוט בשרצים לא ידעינן אלא מנגעים וכיון דבנגעים גופא טמא מה"ת למעט בשרצים. וי"ל דבהכרח הוי מוקמינן ריבויא דאו בגד בשרצים לשלש על שלש ולא הוי בא למעוטי הקושיא דרבי ישמעאל דלא נדרש ליה כלל או הוי מוקמינן ליה לציצית כדלקמן:

בתוס' ד"ה אתי בק"ו דמה לי שלשה ומה לי ד' או ה' אמה וק"ל הא מסתמא דין שלשה בבגד שוה לדין ד' דשק ובשק הא מצינו בהדיא לר"מ בכלים (פ' כ"ז) דאמר השק שיריו ארבעה ותחילתו משיגמר הא אם דעתו לארוג עוד אפי' מאה אמה טהור ע"ש וא"כ צריך לאשמעינן בבגד בשלשה אפי' בתחילתו טמא:

בתוס' ד"ה ואימא לרבות פי' שנרבה שלשה בשאר בגדים דהא ליכא מיעוטא. ופירש המהרש"א דנרבה תרתי שלש בצו"פ ושלשה בשאר בגדים דכל מה דאיכא לרבות מוהבגד מרבינן. וק"ל לפ"ז בסמוך גבי שרצים דקאמר ואביי הא או בגד מה עביד ליה ומשני לרבות שלש ע"ש בצו"פ בשרצים. אימא נמי דמרבה תרתי שלש בצו"פ ושלשה בשאר בגדים כמו בנגעים אי הוי כתיב חד מיעוטא וכן לרבא ל"ל למימר דגלי רחמנא בנגעים וה"ה בשרצים אימא נמי דמרבה תרתי כנ"ל. וי"ל דמסתבר דלא נילף תרתי בשרצים אלא שלש בצו"פ דומיא דנגעים דשאר בגדים טהורין לגמרי אם לא דלא איצטריך לשלש בצו"פ בשרצים דילפינן מנגעים וע"כ אתי לרבות לשלשה בשאר בגדים:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה