אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) במה מדליקין - פרק שני › דף כד.

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

במה מדליקין - פרק שני · דף כד.

דף כג:

בתו' ד"ה גזירה והא חזי להיסק דלא שייך למיגזר בה ביו"ט אטו שבת כמו בשמן. לא ידעתי מדוע לא שייך גם בחלה לגזור אטו שבת דיתירו לשרוף בע"ש במדורה לאחר שאחז האור ברובו דבכל הדברים לא חיישינן תו לשמא יחתה כמבואר בפ"ק אבל בחלה טמאה מתוך שמצוה לבערו גזירה שמא יחתה כמו בשמן שמא יטה:

בגמרא איבעיא להו מהו להזכיר חנוכה בברכת המזון. ויש לעיין מדוע לא מיבעי נמי אפורים דהיא ג"כ דרבנן. והמ"א הל' מגילה (סי' תרצ"ה) הביא בשם רש"ל דאם לא הזכיר בפורים ע"ה בברהמ"ז מחזירין אותו דלא סגי דלא אכיל ע"ש. והוא נגד תלמודין דאינו אלא רשות. ועי' במרדכי. ולע"ד יש לחלק בין חנוכה לפורים דהיתה מתקנות נביאים ודברי קבלה הוא. ואמרינן רה"ש (דף י"ט) דדברי קבלה כדברי תורה דמיא. וכן הוא שיטת הראב"ד בהל' מגילה (פ"ג) לענין הלל דהלל בחנוכה דרבנן ויש הלל דהוא עשה מדברי קבלה שהנביאים תיקנו לומר הלל על כל צרה שנגאלין ע"ש בכ"מ ומ"מ. ואפי' לשיטת רש"י תענית (דף כ"ח) דגם הלל דחנוכה היא מה"ת ע"ש. אינו אלא בהלל דהוא בכל תקנות נביאים וזה לא שייך לענין על הניסים. וכה"ג מחלק הט"א במגילה (דף ז') לענין מ"ש הבה"ג דאף דנשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס. מ"מ אינן מוציאות האנשים. וכתב הט"א דאף דבחנוכה מוציאות האנשים משום שהיא דרבנן אבל במגילה כדברי תורה דמיא וסברא דנשים חייבות שהן היו בנס אינו אלא מדרבנן ואינה יכולה להוציא האנשים שחייבים מה"ת. וכן כתב שם עוד במגילה (דף ג') גבי חזקיה קרי בטבריא בי"ד וט"ו דמספקא ליה אם מוקפת חומה מימות יב"נ דהוא ספק דאורייתא נ"ל. וכן כתב הט"ז בהל' מגילה (סי' תרפ"א) דמגילה דוחה עבודה דאורייתא דד"ק כד"ת דמיא ע"ש. והר"ן שכתב במגילה (פ"א) דמגילה אינה דוחה עבודה דאורייתא שהיא דרבנן ע"ש. וכן כתב עוד גבי חזקיה דקרי בי"ד וט"ו דאינה אלא מדת חסידות דספק דרבנן לקולא ע"ש. אזיל לשיטתו בתענית (פ"א) שהשיב על הרז"ה שם דפורים כד"ת דמי' ע"ש ועי' בתשובת חוות יאיר (סי' ט') ולכאורה מסוגיא זו דבעי בחנוכה ולא בפורים יש להביא ראיה דפורים כד"ת דמיא. אולם עדיין יקשה בסמוך דבעי עוד מהו להזכיר חנוכה במוספין כיון דלית ליה מוסף לא מזכרינן דלא תליא אם דאורייתא או דרבנן מדוע לא מיבעי נמי אפורים שחל בשבת כמבואר בש"ע הל' מגילה (סי' תרפ"ח) לבני כרכין שחל ט"ו בשבת אומרין על הניסים וה"ל למיבעי במוספין:

בתוס' ד"ה מהו להזכיר. בתפילה פשיטא ליה אבל בבהמ"ז שבבית ליכא פרסומי ניסא. לא הבנתי מדוע לא פירשו דמספקא ליה מברייתא דלקמן דימים שאין בהם מוסף אין בהם הזכרה בבהמ"ז ואדרבה מטעמא דפרסומי ניסא מסתבר טפי להזכיר כדקאמר בסוגיא א"ד משום פ"נ מדכרינן. וכן כתבו בעצמן בסמוך ד"ה דתני. ואם באו לתת טעם באמת אתקנתא דרבנן מ"ש ברהמ"ז מתפילה. הלא הטעם דבבית ליכא פ"נ לא יספיק אתענית ומעמדות. וכי כעורה היא דשאני ברהמ"ז מתפילה הא דאמרינן ברכות (דף מ"ט) בר"ח לענין חזרה תפילה דחובה מהדרינן אבל ברהמ"ז אי בעי לא אכיל ע"ש ואפילו בשבת וי"ט דאמרינן התם דמהדרינן ליה דלא סגי דלא אכיל אינו אלא לענין חזרה דדבר שלכתחילה צריך להזכיר אף בחול אבל בחנוכה כיון דא"צ להזכיר בחול ה"ל כאין חנוכה בבהמ"ז דהא אי בעי לא אכיל וה"ל כחנוכה במוספין דמספקא ליה בסמוך וכנביא בר"ח דא"צ כמ"ש התוס' לקמן דא"צ להזכיר בשבת:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה