אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) במה אשה - פרק שישי › דף נח.

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

במה אשה - פרק שישי · דף נח.

דף נה:

ורמינהי לא יצא העבד בחותם וכו' לא תצא בהמה בזוג וכו'. מכאן יש להוכיח כשיטת התו' לעיל דכבלא דעבדא הוא בר"ה דומיא דזוג שבבהמה דהוא בר"ה דהא מסקינן בסמוך דמיירי בלית ליה ענבל. והא תניא לעיל (דף נ"ג) ופוקק לה זוג שבצוארה ומטיילת עמו בחצר. אולם לפ"ז ק"ל הא דקתני ג"כ בעבד לא יצא בזוג שבצוארו. לכאורה הוא ג"כ דומיא דבהמה דבחצר מותר ובזה לא שייך סברת התו' לעיל בכבלא דשרי בחצר כדי לעשות קורת רוח לרבו. ויש לתת טעם ע"פ הירושלמי דפירקין (הל' א') והפוסקים הביאו גבי במקום שאמרו שלא לצאת אסורה לצאת בחצר והאיש ע"י שאינו שחץ מותר וביאר המפרש מותר בחצר ע"ש. וא"כ י"ל דה"ה בזוג דהוא באיש לא גזרו בחצר אבל לעיל בכבלא דעבדא א"א ליתן טעם זה דהא שפחות נמי יוצאות בו כמ"ש בח"ר מדקתני לה גבי אשה:

ברש"י ד"ה שבכסותה. עושים לסוסים מעילים שלא יטנפו אבל כסות עצמו לא הוי משא. ולע"ד דרש"י לשיטתו לעיל (דף נ"ב) גבי רצועה דנוי הרגיל שרי בבהמה. ולשיטת התוס' דכל נוי אסור צ"ל דכסות הוא לאו דוקא אלא אפסר וכיוצא בו דמותר בשבת. ולא דמי לרחלות הכבונות דשרי דהתם לאו נוי בהמה הוא אלא שמירת הצמר הנגזז הוא שלא יטנפו שהוא לצורך מלבושי אדם מה שאין כן הכא: ]

בתוס' ד"ה לא תצא. ולא קאמר דלמא מפסיק דומיא דחותם. כוונתם להוכיח דגם בחותם אף באריג וטעמא דמחזי דאזיל לחינגא דאי ס"ד בחותם טעמא דלמא מפסיק דא"כ הוי מצי לפרש גם בזוג משום דלמא מפסיק דומיא דחותם והמהרש"א נדחק בזה ובל ידעתי על מה:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה