אור ברסלב
אשי ישראל (שבת) במה אשה - פרק שישי › דף נה:

אשי ישראל (שבת)· רבי ישראל איסר איסרלין

במה אשה - פרק שישי · דף נה:

במה אשה - פרק שישי

א"ד כיפה של צמר תנן וכ"ש כבלא דעבדא. וה"ה דהוי מצי למימר אבל כבלא דעבדא אפילו בחצר אסור:

שם יוצאה אשה בכבול ובאיסטמא לחצר. ולקמן (דף ס"ד) אמרינן דכל שאסור לצאת לר"ה אסור לצאת לחצר חוץ מכבול ופ"נ וצ"ל דאין למידין מן הכללות אפילו במקום שנאמר חוץ. והפוסקים לא הזכירוהו רק הגר"א (בסי' ש"ג) ובאמת ק"ל לשיטת התו' לקמן (דף ס"ד) והרמב"ם (פי"ט) דחצר היינו שאינו מעורב. האיך אפשר להתיר באיסטמא לחצר שאינו מעורב הא תניא בתוספתא (פ"ה) ואם יצאה חייבת. וכן משמע לשון הרי"ף והרא"ש שכתבו אינה יוצאה דאינו תכשיט ומפורש בירושלמי דפירקין (הל' א') דבדבר שחייבת חטאת לכ"ע אסור אף בחצר:

שם כליא פרוחי. ערש"י והרי"ף פירש מטלית שתולין לכלה לכלות ממנה זבובין ע"ש. ולע"ד מהתוספתא (פ"ה) שהבאתי לעיל דחייבת חטאת ניחא טפי כפירוש הרי"ף:

בגמרא ואין בה משום כלאים. עי' בארצות החיים הל' ציצית (סי' י"א) ובחיבורי שם ישראל (פ' ט') דכלאים מ"ש עליו:

ברש"י ד"ה ואינה מטמאה בנגעים. וילפינן מכלאים שוע וטווי. והוא סותר דברי עצמו לעיל (דף כ"ז) וסוכה (דף י"ב) דאונין של פשתן מטמא בנגעים אף שאינו טווי גם מ"ש דבנגעים בגד כתיב וילפינן מכלאים סותר מ"ש בחומש פ' קדושים ובגד כלאים שעטנז יכול שלא יתכסה בגזי צמר ואניצי פשתן ת"ל בגד מנין לרבות לבדין ת"ל שעטנז שוע טווי ונוז. וא"כ למה ללמוד מכלאים הא מבגד לבד דכתיב בנגעים גופא לבדין אינן בכלל בגד. ואדרבה בגד דכלאים לבדין בכלל אולם בזה רש"י לשיטתו דלבדין אין בו משום כלאים וע"כ פליג אההיא ברייתא דת"כ:

תוכן העניינים

אשי ישראל (שבת)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה