ארצות החיים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
חלק ב · סימן כח דיני חליצת התפילין
סימן כח
סעיף א
חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה שלא יסיח דעתו מהם אפי׳ רגע אחד שקדושתן גדולה מקדושת הציץ. שהציץ אין בו אלא שם אחד ואלו יש בהם כ״א שמות של הוי' בשל ראש וכן בש״י וימשמש בשל יד תחלה משום דפגע בי׳ בריש' ואין מעבירין על המצות וכשיאמר וקשרתם לאות על ידך ימשמש בשל יד וכשיאמר והיה לטוטפות בין עיניך ימשמש בשל ראש:
סעיף ב
תפילין של ראש חולץ תחלה אחר שיסיר הרצועה מן האצבע משום דכתיב והיו לטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהיו שתים צריך לחלוץ תפילין של ראש מעומד וה״ה הכריכות של אצבע וש״י מיושב משום דכהנחתן כך חליצתן והמניחים ש״י מעומד יחלוץ ג״כ מעומד וחולץ תפש"ר ביד שמאל ויניח בתיק של ראש ועליו של יד כדי כשיבא להניחם יפגע בשל יד תחילה והיינו שיניחם בכיס רחב זה אצל זה זה בצד ימין וזה בצד שמאל או יעשה כיס צר ויניחם זה ע"ג זה: ויש נוהגים לעשות שני כיסין ולסמן איזה כיס שייך לש״י ואיזה לש"ר דכיון דש"ר קדושתו חמורה אסור לשנות הכיס אח״כ לש״י אא"כ התנה מתחלה נהגו לכרכם ככנפים ע״ש כנפי יונה: לא יאחוז ברצועות ויגלול התפילין וכן כשפותח התפילין לא יאחוז ברצועות ויגלול הבתים פן יתהפכו הבתים ולא ינערם מן התיק אלא יוציאם בידו מנהג החכמים לנשק התפילין בשעת הנחתם ובשעת חליצתם: