אור ברסלב
ארצות החיים חלק ב › הלכות תפילין, סי׳ כ״ז.

ארצות החיים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

חלק ב · הלכות תפילין, סי׳ כ״ז.

הלכות תפילין, סי׳ כ"ו.

סימן כז

סעיף א

מקום הנחתם של יד בזרוע שמאל בבשר התופח שבעצם שבין הקובד״ו. (הנקרא עלין בויגין) ובין השחי ויטה התפילה מעט לצד הגוף בענין כשיכוף זרועו למטה תהי' כנגד לבו ונמצא מקיים והי׳ הדברים האלה על לבבך. וצריך להניח בראש העצם הסמוך לקובדו"י ר״ל על בשר התופח אשר שם ולא סמוך לקובד"ו ממש ששם אין הבשר תופח אבל לא בחצי העצם הסמוך לשחי אף שיש גם שם בשר תופח, גדם שאין לו יד רק זרוע יניח בלא ברכה, תוס׳ פ׳ הקומץ כתבו דגדם חייב ובא״ז פסק דפטור ולדינא אם נשאר בקבורת שביד שמאל מקום להניח בו תפילין יניח על שמאל ואם נקטעה כל יד שמאלו יניח בימין ובכל אופן לא יברך על ש"י רק יברך על ש״ר להניח לדעת השו״ע או להניח ועל מצות לדעת הרמ״א ויכוין לפטור גם של יד וכן אף שנקטעו ידיו חייב בתפילין של ראש.

סעיף ב

המנהג הנכון שיהי׳ היו״ד של קשר של תפילין של יד לצד הלב והתפלה עליו לצד חוץ, יש ליזהר שלא תזוז יו״ד של קשר מהתפלה וגם בתוך כיסן יש קפידא בזה:

סעיף ג

המנהג הנכון לתקן שהמעברתא שבה הרצועה עוברת תהיה מונחת לצד הכתף והקציצה לצד היד, ובכל זה מי שהוא אטר ואין לו רק תפילין של אינו אטר יוכל להפך ולהניח הקציצה לצד הכתף והמעברתא לצד היד:

סעיף ד

לא יהיה דבר חוצץ בין תפילין לבשרו לא שנא של יד ולא שנא של ראש, ודוקא בתפילין אבל ברצועות אין להקפיד והעיקר דיש להחמיר אף ברצועות במקום שמחזיקים הקשר וצריך להזהר מכל חציצה במקום תפילין כגון כינה מתה ועפר. וע"כ יש נוהגים לרחוץ מקום הנחת תפילין:

סעיף ה

אדם שהוא עלול לנזילות ואם יצטרך להניח של ראש על בשרו לא יניחם כלל יש להתיר לו להניח תפילין של ראש על כובע הדק הסמוך לבשרו. אבל על כובע עב לא דלא ידע לכוין המקום שמוחו של תינוק רופס ויכסם מפני הרואים שלא ידעו שהוא עלול לנזילות ויאמרו שמותר להניח תפילין באופן זה אבל אם יש לו מכה בידו לא יניחם ע״ג הכתונת אף על פי שמכסם בבגד אבל יכול להניחם ע״ג סמרטוט. והמניח של ראש בדרך זה לא יברך על של ראש רק יברך על של יד להניח: ויכוין להוציא של ראש ובמניח של יד ע״ג סמרטוט יברך כדינו ועכ״פ טוב שבשעת ק״ש ותפלה לא יניחם על הכובע כלל:

סעיף ו

ואטר יד ימינו אם עושה כל מלאכתו בשמאלו מניח בשמאלו שהוא ימין של כל אדם ואם שולט בשתי ידיו מניח בשמאל של כל אדם ואם כותב בימינו ושאר כל מעשיו עושה בשמאלו או כותב בשמאל ושאר כל מעשיו עושה בימין י״א שיניח תפילין ביד שתש כח דבעינן יד כהה וי״א שהיד שכותב בה היא חשובה ימין לענין זה ומניח תפילין ביד שכנגדה. והכי נהוג. ונראה שזה אם כותב בימינו ושאר מעשיו עושה בשמאלו שבזה נחשב כשולט בשתי ידיו. אבל אם כותב בשמאלו ושאר מלאכתו עושה בימינו יניח בשמאל של כל אדם.

סעיף ז

אעפ״י שיש לאדם מכה במקום הנחת תפילין יניח תפילין כי מקום יש בזרוע להניח בו שני תפילין כי העצם הסמוך לבית השחי מחציו עד הקוב"ד הוא מקום הנחת תפילין אבל אם המכה גדולה ומצטער בהנחתה פטו׳ מהנחת תפילין:

סעיף ח

אורך רצועה של יד כדי שתקיף את הזרוע ויקשור ממנה הקשר ותמתח על אצבעו אמצעית ויכרוך ממנה על אצבע ג׳ כריכות שנים בפרק התחתון ואחד בפרק האמצעי ויקשור ונוהגים העולם לכרוך על הזרוע ששה או שבעה כריכות ואנן נוהגי׳ שבעה וי״א בשם האר"י ז"ל שהי' כורך על הקבורת שלש כריכות כמין שין וז׳ כריכות בזרוע ואין לכרוך הרצועה על התתורא כדי לחזקה על היד שכבר נתקיים וקשרתם ברצועה שעל המעברתא וכמו תפילין ש״ר שתלוי ברצועה שבתוך המעברתא וכיון שאין זה מן המצוה אין להניח הרצועה על הקציצה שהוא קדש והנוהגים להניח ש״ר קודם שכורכים על הזרוע יכול לכרוך הרצועה על הקציצה שלא תמוש תפילין של יד ממקומה עד שיניח של ראש ואח״כ יסירנה ויכרוך הז' כריכות ומי שבתי ידיו צרות והתפילין נודדים ממקומם יכול לכרוך סביב התתורא כדי לחזקם:

סעיף ט

מקום הנחת תפילין ש״ר הוא שיהי׳ הקצ' התחתון של התפילין והתתורא מהתחלת עקר השער ממצחו עד סוף המקום שמוחו של תינוק רופס והוא עד חצי שפוע הראש והמניחה למטה מן השער על המצח ה"ז דרך הקראים וברכתו ברכה לבטלה:

סעיף י

צריך שיהי' הקשר מאחורי הראש למעלה בעורף שהוא סוף הגלגולת והוא נגד הפנים וצריך שיהיה קצה התחתון של הקשר במקום זה והמניחה למטה ממקום זה ה"ז ברכה לבטלה צריך לכוין הקציצה שתהי' באמצע כדי שתהי׳ בין העינים וגם הקשר יהיה באמצע העורף ולא יטה לא לכאן ולא לכאן וע"כ צריך לזהר שהרצועות הסובבות הראש יהיו מהודקים היטב דאל״כ בקל יתהפך הקשר לא' מן הצדדים גם פן יתהפכו הרצועות לאחד מן הצדדים כמשי״ת בסעיף שאח״ז ופן תרד הקציצה בין העינים. גם שההידוק עצמו הוא מן המצוה. וצריך שיהיה המקום שבקשר שנראה כעין ד' לצד חוץ כי שתי הרצועות היוצאות מתוך הקשר למטה אותה היוצאות מצד שמאל המניח נמשכת לרחבו וכמו גג הדל״ת ואותה היוצאות לצד ימין נמשכת באורך למטה וכמו רגל הדל״ת וע"כ צריך לזהר בין בעשית הקשר שיהי׳ הרגל לצד ימין מהעומד אחוריו כמו שהראהו ה׳ למשה קשר ש״ת שמסתמא הראהו לקרות ככתיבתה ולא שישים הרגל לצד שמאל וכן שלא יתהפך אח״ז ותהי' הד' מהופכת. ובכתבי האריז״ל כתב לעשות הקשר כשני דלתין ראשו של זה בצד רגלו של זה. וה״ה קשר ש״י צריך לזהר שלא יתהפכו:

סעיף יא

צריך שיהי' השחור שברצועו׳ לצד חוץ ולא יתהפכו בין בש״י בין בשל ראש ואם יתהפכו אחר הברכה שנמצא שברך לבטלה. או גם אחר הנחתם אם הפכם בכוונה או שהיו הפוכים ולא תקנם יתענה או יתן לצדקה ואין להקפיד אלא ע״מ שמקיף הראש והקשר ה״א שבזרוע אבל מה שמפשיל אח״כ לפניו ולאחריו בש״ר ויתר הכריכות שבזרוע לית לן בה וטוב שגם ה״ז כריכות שבזרוע לא יתהפכו: ישלשל הרצועות שיהיו תלוים לפניו ויגיעו עד הטבור או למעלה ממנו מעט והעיקר ששל ימין יהי' יותר ארוך משל צד שמאל. דהיינו רצועה של ימין יהי' עד הטבור ושל שמאל עד הלב רוחב הרצועות של יד ושל ראש כאורך שעורה לפחות היינו בלא העוקץ שלה ובקליפתה משערינן ובדיעבד די אם הוא יותר מחטה ופחות משעורה אם פחת משיעור אורך הרצועות ורחבן אם אינו מוצא אחרות מניחם כמות שהם עד שימצא אחרות כשיעור ונראה דאם אין מניח אלא תפש"י לבד או ש״ר לבד. לא יברך על ש"י עד שתהי׳ הרצועה ארוכה כדי שתקיף את הזרוע ויקשר ממנה הקשר ותמתח על אצבע אמצעית ויכרוך עליו ג׳ כריכות. ועל ש״ר לא יברך עד שיהי׳ אורך הרצועה שני טפחים. ואם מניח שניהם יברך על אותה שיש בה כשיעור ויכוין להוציא האחרת וברוחב הרצועה די ביותר מחטה ופחות משעורה ופחות מזה פסול ולא יברך וע״כ צריך לזהר מאוד בכפל ההידוק שרגיל שהרצועה נפסקת שמה עד שלא נשאר כשיעור תפלין ש״ר טוב להיות גלוים ונראים דכתיב וראו כל עמי הארץ. וטוב שגם הקשר יהיה מגולה והאריז"ל כתב לכסות מעט בטליתו למעלה אבל תלמיד בפני רבו אין דרך ארץ לגלות תפילין בפניו: שהתפלין דרך כבוד: ובשל יד אין להקפיד אם הם גלוים או מכוסים (מרדכי שם) פי׳ שאם נקרעו בגדיו לית לן בה אבל אסור להניחם על הבגד כנ"ל סעיף ה׳ ומ"מ טוב לכסותם: ונראה לי דעכשיו שאין מניחים אלא בזמן ק"ש ותפלה אפילו תלמיד לפני רבו יכול לגלות אף בשל ראש וכן המנהג שלא לזהר (ד״ע):

תוכן העניינים

ארצות החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה