אור ברסלב
ארצות החיים חלק א › הלכות נטילת ידים סימן ד׳.

ארצות החיים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר

חלק א · הלכות נטילת ידים סימן ד׳.

הלכות הנהגת ביהכ״ס סימן ג׳.

סימן ד

סעיף א

ירחץ ידיו ויברך על נט״י ודעת המקובלים שלא יברך עד אחר שינגב ידיו דס״ל דאין רוח רעה סר מהידים עד אחר הניגוב וס"ל דאסור לברך בידים שר״ר שורה עליהם אבל דעת הפוסקים אינו כן וברכת המצות נאמרים בכל לשון וגם הגר יכול לומר אשר קדשנו במצותיו וצונו אפי׳ כשמברך לעצמו וי״א גם אשר יצר אפי׳ לא עשה צרכיו וכן נהגו ואין נראה לברך אשר יצר בלא עשה צרכיו רק יעשה צרכיו תחלה ואח"כ יברך אשר יצר. שני טעמים יש ע״מ שתקנו חכמים ליטול ידיו שחרית ולברך הרא״ש כתב לפי שידים של אדם עסקניות הן וא"א שלא יגע בבשר המטונף בלילה לזה תקנו ברכה על נטילת שחרית לק״ש ולתפלה והרשב״א כתב לפי שבשחר אחר השינה אנו נעשים כבריה חדשה לזה תקנו ליטול ידינו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו ולהלכה אנו תופסים כשני הטעמים לחומרא לענין נטילה ולברכה אנו תופסים שניהם לקולא כיצד ישן בבתי ידים שיודע בודאי שלא נגעו ידיו במקום הטנופת וכן אם לא ישן בלילה שינת קבע רק שינת עראי ולא ישן ערום שאז אין לחוש שמא נגע במקום הטנופת יטול מספק ולא יברך וטוב שיביא א״ע לחיוב נטילה מצד אחר שיעשה צרכיו או יטיל מים וישפשף שאז לכ"ע יתחייב לברך ויברך על נט״י וא״י מים הפסולים לנט״י לסעודה לקמן סי׳ ק״ס כשרים בדיעבד לנט״י לתפלה מיהו יש מ״ש דלא מברך עלייהו רק על נקיות ידים ולא ישנה ויברך כברכתו ובמקום דשכיחי נחשים יש ליזהר שלא לרחוץ במים מגולים:

סעיף ב

חוץ מהטעמים הנזכר שצריך ליטול ידיו לתפלה צריך ליטול גם משום ר״ר השורה על הידים ויש בזה ב' סברות י״א דע״י השינה ר"ר שורה עליו אפי׳ ישן ביום וי״א דבלילה דוקא שורה הר״ר ואפי׳ בלא שינה ויש להחמיר ג״כ כב' הסברות וטעם זה של ר"ר הוא דוקא להצריך נטילה אבל אין לברך על נטילה שהוא רק משום ר"ר בנטילה זו הבאה להעביר ר"ר ידקדק לערות עליהן מים ג״פ להעביר ר״ר ששורה עליהן וכתב בזוהר דלא ילך ד"א בלא נט"י וכל ההולך ד"א בלא נט"י חייב ואם אין מים בסמוך לו ילך פחות פחות מד״א וטוב להניח שני כלים מראשותיו א׳ מלא וא׳ ריקן וטוב שיהיה כלי התחתון מאוס:

סעיף ג

לא יגע בידיו קודם נטילה לפה ולא לחוטם ולא לאזנים ולא לעינים ויש ליזהר אפי' ע״ג עיניו מבחוץ אם אפשר לו ויש מזהירין שלא ליגע במלבושיו קודם שנטל ידיו:

סעיף ד

אפילו מי שנטל ידיו לא ימשמש בפי הטבעת תמיד מפני שמביאתו לידי תחתוניות ולא יגע במקום הקזה שמשמוש היד מזיק לחבורה.

סעיף ה

לא יגע בגיגית שכר שמשמוש היד מפסיד השכר ומ"מ אם נגע במאכל אפי׳ קודם שנטל ידיו אין לאסור המאכל עי״כ אבל לכתחלה לא יגע בשום מאכל קודם נט״י ואם נגע באוכל ידיחנו ג"פ וגם יזהר מאד להרחיץ ידי הקטנים וכן הנשים המתקנים המאכלות:

סעיף ו

א"צ רביעית לנטילת ידים לתפלה עי' לעיל סעיף א׳:

סעיף ז

טוב להקפיד בנט"י שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה מיהו בדיעבד אינו מעכב לא כלי ולא כח גברא ושאר דברים הפוסלים בנט״י לסעודה ויטלם לכתחלה עד פרק הזרוע ובדיעבד די עד קשרי אצבעותיו ובשעת הנטילה יהיו כל העשרה אצבעות למעלה ויפשוט כפיו לרמוז על קבלת הקדושה ויגביהם כנגד הראש ויכניס קשרי אצבעותיו לפנים:

סעיף ח

נט"י שחרית אין נטלים ע״ג קרקע ואפי' ע״ג קסמים אסור מפני שר"ר שורה עליהם אלא לתוך כלי.

סעיף ט

מים של נט״י שחרית אסור להנות מהם ולא ישפכם בבית ולא במקום שעוברים שם בני אדם ולא ישאילם לשום אדם ואין לקרות ולברך כנגדם:

סעיף י

נוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו כדי שיריק מים על ימינו תחלה וגם באיטר אזלינן בתר ימין של כל אדם ואם אחר מערה על ידיו ישפוך מימין לימין י״א שיטול כל יד ג"פ רצופים והאר"י היה נוהג ליטול ידו הימנית מידו השמאלית ואח״כ השמאלית מימנית וכן היה עושה ג"פ והרוצה לצאת שני הדיעות יטול ידו הימנית ג"פ רצופים ואח"כ השמאלית שלשה פעמים רצופים ואח״כ יטול עוד שני פעמים בסרוגין. ומ״מ בדיעבד אפי' לא נטל רק ידו אחת לבד סר ר״ר מאותו היד:

סעיף יא

לא יטול ממי שלא נטל ידיו שחרי׳ אבל להביא לו מים מותר ובזהר כ' דלא יטול מלבושיו שחרית ממי שלא נטל ידיו שחרית:

סעיף יב

אם שכשך ידיו לתוך כלי של מים עלתה לו נטילה לק"ש ולתפלה אבל לא לר"ר שעליהן אם שכשך ידיו בשלש מימות מחולפים יש להסתפק אם עלתה לו נטילה להעביר ר"ר שעליהן תחב ידיו בשלג המונח על הארץ בשלשה מקומות מחולפים עלתה לו נטילה גם משום ר"ר הטובל ידיו ג"פ במי מעין או במי מקוה אע״פ שאין בו ארבעים סאה עלתה לו נטילה הטביל ידיו בנהר המושך אפי׳ בפעם א׳ די ובלבד שישהא שם ידיו קצת עד שיעברו המים הראשונים:

סעיף יג

אם היה נעור כל הלילה יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שחרית להתפלל ולהעביר ר״ר מידיו והיינו שיש ספק אם הטעם של נט״י שחרית כהרשב"א לעיל סע״א וא"כ אע״ג דהשתא לא נעשה בריה חדשה לא פלוג רבנן וצריך נטילה או שמא עיקר הטעם כהרא"ש שם ובניער ולא נגע במקום מטונף א״צ נטילה גם יש בו ספק אם צריך נטילה משום ר״ר כדעת הי״א לעיל סעיף ב' דהלילה גורם הר"ר או שעיקר כדעת האומרים דשינה גורם הר״ר ויטלם בלא ברכה וכן יטול ג״פ מספק:

סעיף יד

השכים קודם ע״ה ונטל ידיו יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת כשיאור היום להעביר רוח רעה השורה על הידים ויטלם בלא ברכה כי י״א דבעמוד השחר חוזר הר"ר לשרות פעם שנית.

סעיף טו

ישן ביום יש להסתפק אם צריך לערות מים עליהן ג"פ ויטלם בלא ברכה:

סעיף טז

דוד היה נזהר שלא ישן שתין נשמין (פי' ששים נשימות) כדי שלא יטעום טעם מיתה ובגמ' פ' הישן משמע דדוקא ביום היה נזהר ד״ז לא מוכח משם כלל ושיעור זה של שיתין נשמין י"א שהם ששה שעות ומדברי הזוהר נראה שהוא פחות אפי' מד׳ שעות.

סעיף יז

יש נוהגין לרחוץ פיהם שחרית מפני הרירים שבתוך הפה. ויש לרחוץ פניו שחרית ובמקומות הערב שהולכים יחף צריך לרחוץ גם רגליו:

סעיף יח

אלו דברים צריכים נטילה במים הקם מהמטה והיוצא מביה״כ צריך נטילה ג״פ ומבית המרחץ והנוטל צפרניו אפי׳ לא נטלם כולם והחולץ מנעליו בידיו והנוגע ברגליו והחופף ראשו וי״א אף ההולך בין המתים בבית הקברות ומי שנגע במת ואפי׳ מי שנכנס אצל מת א' או שהלך ללותו ויש נוהגים לרחוץ גם הפנים בשובם מביה"ק ומי שמפליא כליו אפי׳ לא נגע בכנה, והמשמש מטתו והנוגע בכנה והנוגע בגופו בידו ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל אם ת"ח הוא תלמודו משתכח ואם אינו ת״ח יוצא מדעתו.

סעיף יט

המקיז דם מהכתפים ולא נטל ידיו מפחד שבעה ימים המגלח ולא נטל ידיו מפחד ג׳ ימים הנוטל צפרניו ולא נטל ידיו מפחד יום א' ואינו יודע ממי מפחד.

סעיף כ

הרוחץ פניו ולא נגבם יפה פניו מתבקעות או עולה בהן שחין ורפואתו לרחוץ הרבה במי סילקא:

סעיף כא

צריך ליזהר בתפלה או באכילה (ועי׳ לקמן סי׳ צ״ב וסי׳ קס״ד) שלא ליגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם לפי שיש שם מלמולי זיעה וכן שלא לחכך בראשו אבל מקומות המגולים שבראשו ובפניו ובצוארו עד החזה ומקום המגולה שבזרעותיו עד הפרק הנקרא (העלין בויגין) אין להקפיד:

סעיף כב

אם אין לו מים יקנח ידיו בעפר או בצרור או בכל מידי דמנקי ויברך על נקיות ידים ויועיל לתפלה אבל לא להעביר ר״ר שעליהן:

סעיף כג

לא תקנו נט"י אלא לק"ש ולתפלה אבל ברכת השחר יכול לברך קודם נטילה אא״כ ישן על מטתו ערום שאז אסור להזכיר את השם עד שינקה אותם.

תוכן העניינים

ארצות החיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה