ארצות החיים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
חלק א · דיני ציצית בשבת סי' י״ג.
סימן יג
סעיף א
ארבע ציצית מעכבות זו את זו שארבעתם מצוה אחת שכ"ז שאין בה כל הארבע אינה מצויצת כהלכתה והיוצא בה לר"ה בשבת חייב חטאת ולא בטלו לגבי בגד, משום שדעתו להשלים עליהם וזה דוקא אם נשאר ענף אחד שלם אבל אם נפסקו כולם ולא נשתייר בשום אחד מהם כדי עניבה בטלי לגבי בגד.
סעיף ב
אם הוא מצויצת כהלכתא מותר לצאת בה לר"ה אפי׳ בלילה שאינו זמן ציצית בין ט״ק בין טלית גדול אפילו בזה"ז שאין לנו תכלת שהתכלת והלבן אין מעכבים זא"ז דהא אנו אין לנו תכלת ועושים ציצית לבן ומברכים עליהם דאף דכתיב והיה לכם לציצית שמשמע ששניהם מצוה אחת מ״מ כיון דכתבה תורה וראיתם אותו משמע דקאי אכל אחד לבדו בין תכלת לבד בין לבן לבד. ואפי' בט"ק של שאר מינים לדעת האומרים (לעיל ס"ט סעיף א') דשאר מינים חייבים בציצית מדאורייתא או בטלית שאולה שאין חייב מדאורייתא כמו שיבואר (בסי׳ י״ד) מ״מ יכול לצאת בה אבל בגד שאין חייב מתורת ודאי רק מחמת ספק כנ"ל (סי׳ י') וכ"ש אשה שלבשה טלית של איש המצויץ אסור לצאת בו לר״ה וכל אילו שמותרים לצאת הוא דוקא אם לובשו בדרך לבישתו בחול רק שלא יהיה מונח לו על כתפיו דאז לא הוה תכשיט אלא משוי דאין זה דרך לבישתו בחול מיהו אם מתכסה רוב גופו סגי ומוקמינן לטלית אחזקתו שהוא מצויץ כהלכתו ואין צריך לבודקו קודם שיצא בו.
סעיף ג
אם נודע לו בשבת כשהוא בכרמלית שהטלית שעליו פסול לא יסירנו מעליו עד שיגיע לביתו דגדול כבוד הבריות שדוחה איסור דרבנן אפי׳ בקום ועשה. אבל בר"ה צריך לפושטו דאיסור דאורייתא אין נדחה מפני כבוד הבריות בקום ועשה וכן הרואה את חבירו שלובש ציצית פסולים בר״ה אע״פ שהלובש אינו יודע מאומה צריך להגיד לו ונראה שזה דוקא אם הם ודאי פסולים כגון שנפסק הקרן לגמרי אבל אם נפסקו ארבעה חוטין מן הענף שי"ל שכולם הם מצד אחד וכשרים לדעת הרא״ש הנ"ל (ס' י"ב) בזה אין צריך להגיד לו עד שיגיע לביתו. אבל בזה״ז אפי' מצא ציציותו פסולים ודאי בר״ה א"צ לפשט דיכול לסמוך על המקילים דאין ר"ה בזה״ז ואפילו טלית קטן שתחת בגדיו אין צריך לפשוט בכרמלית אע"ג דאין הדבר ניכר אם הולך בלא ט"ק מ״מ הפשיטה בעצמה היא גנאי וכן אפי' בט״ג שלנו שאין לובשין אותו למלבוש רק לקיים מצות ציצית אפ״ה א"צ להסירו מעליו וה״ה אם נפסק אחד מן הציצית ומתבייש לישב בלא טלית דיכול ללובשו בלא ברכה מכח כ״ה כי לא הזהירה תורה במניעה שאסור לילך בבגד ארבע כנפות שאין בו ציצית רק מ״ע להטיל בו ציצית כשילבשנו, וממילא בשבת שא״א להטיל בו ציצית או אפי' בחול כשאין ציצית בעיר, מותר ללבוש את הבגד מדאורייתא ואף אם נאמר דאסור ללובשו מדרבנן לא אסרו במקום בזיון ואפי׳ נפסק לו אחד מן הציצית בביהכ"נ אע״פ שאין בו גנאי גדול במה שלא ילך בטלית מצויצת דהא ראו כולם שי״ל טלית רק שנפסל אפ״ה א״צ לפשטו וגם א"צ למהר לצאת מביהכ״נ ודוקא בשבת דאסור לעשות ציצית אבל בחול ויש ציצית מצוים בעיר כה"ג אסור ללובשו אבל א״צ לפשטו אפילו בחול כשעומד בפני רבים דהוה בזיון גדול אבל מ״מ טוב שיפקירנו דאז פטור מלעשות בו ציצית וכשיגיע לביתו יחזור לזכות בו.