ארצות החיים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
חלק א · דין לברך אשר יצר סימן ז'.
סימן ז
סעיף א
כל היום כשעושה צרכיו בין קטנים בין גדולים יברך אשר יצר ולא על נט״י אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהם אפ"ה א״מ על נטילת ידים:
סעיף ב
הטיל מים ולא שפשף אף על פי שצריך לברך אשר יצר אין צריך ליטול ידיו רק משום נקיות או משום הכון.
סעיף ג
הטיל מים והסיח דעתו מלהטיל מים ונמלך והטיל מים פעם אחרת צריך לברך ב׳ פעמים אשר יצר ואין כן דעת האחרונים רק לא יברך אלא פעם אחת.
סעיף ד
אין שיעור להשתין מים דאפי' בטפה אחת חייב להודות שאם יסתם הנקב מלהוציא הטפה ההוא היה קשה לו וחייב להודות ומי שנתחייב ברכת בר״נ וא"י, יברך אשר יצר קודם.