ארץ יהודה על ארצות החיים· רבי מאיר ליבוש ב"ר יחיאל מיכל [מלבי"ם] וייזר
חלק א · סימן יט
סעיף א
ס"ק א
ציצית. כ"ד כל הפוסקים אבל דעת הראב"ן דציצית ח"ט וכן מהר״ם היה מחמיר בזה כמ״ש בהגמ״יי ומצד זה דעת המהרש"ל לחוש למ"ד ציצית ח״ט. [וכ"כ הרי"ו בשם העיטור וכן ראיתי שפסק ר' ישעי׳ הזקן בפסקיו כ"י פ׳ התכלת גבי מעשה דמלאכא, וכן בשם ר׳ עמרם גאון שציצית ח"ט אבל אח"כ גבי מעשה דרבה בר״ה כתב שח״ג הוא ושכ"כ בה"ג ורש״י בספר הפרדס] והנה באמת הלא שמואל ס״ל בהדיא ח"ט וגם ממעשה דרבה בר״ה במנחות (מ״א) אומר מי סברת ח"ג הוא ח"ט הוא ואף דרב נחמן ס״ל אליבא דרב ח"ג הוא כמ״ש (בדף מ"ב ע"ב) הא רב חסדא ס"ל לרב דח״ט הוא וגם ממלאכא דאשכחי׳ לרב קטינא לרש"י שגרס שם אלא אין ראיה כלל ואף לתוס׳ שם ד"ה ה״ק עכ"פ הא רב קטינא סובר ח"ט הוא וגם חסידים הראשונים היו מחמירים ע״ע כן וא״כ מדוע החליטו הפוסקים דח"ג הוא.
והנה ממ״ש (בדף ל״ז ע״ב) מאי ביניהו בין ת"ק ור״י ואמאי לא אמר דנ״מ באין לו רק ג' ציצית אם צריך לעשותם בבגד ואם יברך עליהם דלר״י יברך ולת"ק ל״י אך לשטת הר״ש טרויש (הנ״ל סי״ג) לק״מ דגם לר״י אסור ללבוש הבגד משום הכנף הד׳ שחסר מצותו ומוכח דח״ג הוא דאם ח"ט הוא עדיין יש נ"מ אמנם הא בארתי (שם) דקיי"ל כר״י שבמרדכי דמותר ללבוש הבגד וקושיא זו יש לתרץ דגם לר' ישמעאל עובר על בל תגרע כשאין עושה ד' ציצית. [עי׳ בשו״ת ש"א (סי׳ מ״א) עמד בזה, דאיך אומר שם דר״ה א"ב אם מותר לצאת בו בשבת. דעדיין גם לר״י הא עובר על בל תגרע ואתי איסור בת"ג ומשוי׳ עליו כמשוי. כמו שאומר בערובין (צ"ה ע״ב) דבל תוסיף משוי עליו כמשוי, ולק״מ, דבלובש ב' זוגות תפילין. הזוג הנוסף הוא הוה משוי משום דלבישתו למותר ובאיסור, אבל בבת"ג איזה יהיה משוי הלא האיסור הוא על הכנף שיש בו גרעון ואין בו ציצית. והגרעון אינו משוי. ויותר בזה דבבל תוסיף האיסור הוא על התוספת, אבל בבת״ג האיסור הוא על האדם אבל הג' ציצית נעשו בהכשר ואיך יהיה עליו למשוי ומ״מ גם בגוף הדבר אני מסתפק אם עובר על בת״ג לר״י דבת"ג שייך במצוה א' כגון במתן ארבע שנותנם מתן א׳ בזבחים (ע״ט) או שלש פרשיות בתפילין אבל בג׳ ציצית כיון שכ״א מצוה בפ״ע י״ל דאין עובר וכמו בתכלת ולבן שאין מעכבים זא״ז שא״ע אם נותן לבן לבד וצ״ע בזה]. והנה בשבת (דף קלא) ושוים שאם צייץ טליתו ועשה מזוזה לפתחו שהוא חייב מ"ט הואיל ובידו להפקירן ומדלא אמר הואיל ובידו שלא ללובשו מוכח דס״ל להש״ס דציצית ח״ט הוא וכמ״ש רש״י (שם) והתוס׳ במנחות (דף מ"ד) אמנם למ״ש רש״י במנחות (דף מ') דב"ש ס״ל ח״ט הוא והלכך תני פוטרין וכולי י״ל דכיון דר״א שמותי הוא היינו מתלמידי ב"ש כמ״ש התוספת בנדה (דף ז׳ ע״ב) לז"א לדידי' ג״כ דח״ט הוא אך להחולקים על רש״י וס״ל דלזה תני ב"ש פוטרין דפוטרין אפי׳ מלבן הדק״ל אך י״ל דאם לר״א ח״ג היא בל״ז לא יצויר כלל שיהיה דוחה שבת כיון שאין בו מצוה בעשייתם כלל אך למ"ש המג״א דאם לבוש טלית ונפסקו הציצית ועושה אחרים צל״ב משכחת שידחה שבת בה״ג ומשמע דס"ל לסתמא דהש״ס דחובת טלית הוא וצ״ע.