ארץ חיים· רבי חיים סתהון
קונטריס הכללים · כלל כ
ידוע מ"ש מורינו הרב מהרימ"ט בתשו' ח"ב או"ח סי' א' והרמ"ע בתשו' סי' צ"ז הובא בש"ך יו"ד סוף ס, רמ"ב דהיכא דמרן ז"ל בש"ע מביא דין בסתם ואח"כ מביא יש אומרים להיפך. הוא מפני שנראה לו עיקר כהסברא שכותב בסתם. וכתב הרב יד מלאכי בכללי הש"ע סוף סי' י"ז דכמעט כל הפוסקים הסכימו לסמוך על כלל זה. והברכי יוסף או"ח סי' שמ"ה אות ב' כתב דכלל המוסכם הזה הוא ידוע מזמן מרן ז"ל ובשיורי ברכה או"ח סי' ס"א אות ב' כתב משם גדולי האחרונים דמרן ז"ל בעצמו אמר שדעתו לפסוק כסברא שהביא בסתם. ובשו"ת הלק"ט ח"א סי' רצ"ג כתב וז"ל אודיעך מה שקבלתי מרבותי (רבני עיה"ק ירושלים ת"ו) הלכה למעשה בטור יו"ד. כל היכא דסתם מרן הב"י להכשיר ואח"כ יש אוסרין. הלכה רווחת לפסוק כיש אוסרין בהפסד מועט. אבל בשעת הדחק כגון סעודת חתנים. או ביום שבת קודש שחין לו מה יאכל. או דאיכא הפסד מרובה (עי' בית הלל יו"ד סי' קכ"ו ופתחי תשובה יו"ד כי' ל"א סק"ב בשיעור הפס"מ) סמכינן אסתמא דמרן הב"י ז"ל ואזלינן לקולא וכו' כן היו עושים מעשה בכל יום כהלכה ומורין כן וכו' ע"ש וכתב המחזיק ברכה יו"ד סי' ט' אות ב' דהדבר ברור דזה שכתב הלק"ט שקיבל מרבותיו. אינו ר"ל דכן היה כוונת מר"ן ז"ל, אלא לעולם דעת מר"ן ז"ל כשסתם להכשיר לסמוך אף בהפסד מועט להיתר וכו' אך גדולי הדורות שבאו אחריו ראו לסמוך על הסתם להתיר בהפסד מרובה דוקא ע"ש באורך ובסי' נ"ה סעיף א' אות ד' ובסי' ס"ט סעיף ב' אות וא"ו ובצדק ומשפט על חו"מ בהקדמה דף ג' סוף ע"א (וראיה לזה ממה דביו"ד סי' כ"ג סעיף כ' הביא מרן ז"ל התם ויש אומרים ואח"כ כתכ ונ"ל ולענין מעשה יש להחמיר כסברא זו אלא א"כ הוא שעת הדחק או הפסד מרובה שאז יש לסמוך על סברא ראשונה עכ"ל מוכח מזה דדוקא בדין ההוא דסי' כ"ג דעת מר"ן ז"ל כן. ולא נשאר דוכתי):
וכן בדיני ממונות סומכין על כלל זה כל בתי דינים שבארץ ישראל וכמ"ס הצדק ומשפט שם דף ה' סוף ע"א וכ"כ הרב המלי"ץ ז"ל הובא בתשו הון יוסף סי' י"ו ובצדק ומשפט שם דף ג' ע"ד כי תמיד דיינינן ומורים כן בבי מדרשא וכו' אנן בדידן בני ארץ ישראל אתכא דמרן ז"ל סמכינן ולא מצי אמר המוחזק קים לי כסברת יש אומרים. וכתב הצדו"מ שם דף א' ריש ע"ב דאעפ"י דהרב מהר"מ סוזין ז"ל שדי נרגא בהדין כללא וכמ"ש בחקרי לב מהדו"ב חו"מ סי' ד' דף קע"ו סוף ע"ב כבר החק"ל ז"ל שם אריה שאג על זה וכתב שהוא כלל מוסכם מכל רבני האחרונים שדעתו לפסוק כסתם וכו' גם בדיני ממונות וכו' והאריך להוכיח כן וחזר מהר"מ סוזין והסכים עם התק"ל וכו' ואנן בדידן בכל הבתי דינים לעולם מה שראינו ומה ששמענו דור אחר דור לפסוק כסתם וסוגיין דעלמא הכי אזלא וכו' ולכן אין המוחזק יכול לטעום קים לי וכו' עש"ב. עוד כתב הצדק ומשפט בסי' קע"ה סעיף ה' דף ק"א סוף ע"ב דבזמן הרב מהר"מ סוזין גופיה אחר שנתמנה לרב בעיה"ק ירושלים ת"ו אחר פטירת החק"ל ז"ל היו דנין כן כל הבתי דינים בירושלים ת"ו ואין פוצה פה על זה וכל הבתי דינים שראינו וששמענו דנין כן וכידוע ומפורסם פה עיה"ק ירושלים ת"ו עכ"ל ועי' מ"ש לעיל כלל ז':