ארץ חיים· רבי חיים סתהון
קונטריס הכללים · כלל יט
כתב מורינו הרב מהר"ח מודעי ז"ל בתשו' חיים לעולם יו"ד סי' א' דף מ"ח ח"ט דבכל ארצינו ובפרט פה עיה"ק צפת ת"ו אחריה דמרן ז"ל אפי' דבריו הם נגד כל חכמי ישראל קבלנו עלינו ללכת אחרי דבריו וכו' ובדף נ"א ע"ד הביא תשו' מרן אה"ע סי' י"א וסי' י"ד וכתב דאין המוחזק יכול לטעון קים לי נגד דבריו דכבר כתבנו פעמים שלש דבמקומות הללו לא יוכל איש לדבר לדון ולהורות נגד סברת מרן ז"ל ובדף נ"ב ריש ע"ב כתב דיש לצדד דדברי מרן ז"ל בתשו' הנז"ל הם נגד מה שכתב בב"י ובש"ע וכו' ולכן נראה לענ"ד ברור דטפי אית לן לתפוס להלכה דבריו שבש"ע ולמשבק דבריו שבתשובה היכא דסתרי אהדדי כי כאשר קיימו וקיבלו עליהם הוראותיו במקומות הללו הא ודאי הן הן הדברים שכתב בב"י ובש"ע והיכא שדברי תשובתו סתרי למ"ש בב"י ובש"ע. העיקר כמ"ש בב"י ובש"ע. וזה נלע"ד אמת ויציב עכ"ל (ומעין זה כתב מרן ז"ל בתשו' אה"ע דיני משאל"ם סי' ה' ודיני יבום הי' ד' היכא דהרמב"ם סותר עצמו ממ"ש כחיבור למ"ש בתשובותיו דהעיקר הוא כמ"ש בחיבור) אבל היכא דאין סתירה למ"ש בב"י ובש"ע אין המוחזק יכול לטעון קים לי נגד מ"ש בתשובותיו וכנז"ל. ובתשו' ויקרא אברהם חו"מ סי' ל"ב כתב דאף שהדין דנ"ד שנוי במחלוקת מ"מ בדוכתי דגרירי בתר מרן ז"ל וכ"ש בעיה"ק צפת ת"ו דהוא מאריה דאתרייהו הרי בתשו' אבקת רוכל מבואר וכו' והגם שהרב חיד"א ז"ל וכו' כתב שיש לצדד בזה וכו' הנה הרב חקרי לב במהדו"ב חו"מ סי' ד' אות ב' דף קע"ד ע"ד הביא דבריו ובירר שהאמת הוא שגם בתשובות קיבלו הוראותיו להוציא מן המוחזק עכ"ל והרב מהרח"ף בחוקות החיים סי' נ"א האריך מאד בזה ובדף ע"ד ע"ד כתב שגם דעתו נוטה לזה. גם הרב המגיה בספר ישרי לב אות ק' סי' כ"ד ובתשובותיו תעלומות לב ח"א אה"ע סי' ב' הוכיח כן בבירור ובתע"ל שם סי' ג' הובא עדות הרב החסיד מהר"א מני זלה"ה שכבר נתפשט המנהג בירושלים ת"ו שלא לומר קים לי נגד תשו' מרן ז"ל. והרב ויוסף אברהם סי' כ"ו דף קפ"ג ע"ב כתב שהרה"ג מהר"ר אברהם סתהון ז"ל בעל ספר מלל לאברהם הביא ראיה לקבלת תשו' מרן ז"ל ממ"ש הכנה"ג בתשו' בעי חיי חו"מ ח"א סי' ע"ג דף ע"ז ע"ג וז"ל ומכל מקום אפי' נימא דפליגי (הרשד"ם. ומהר"א חסון. ומהר"י הלוי. ועוד חכם אחד זלה"ה על מרן ז"ל והמבי"ט ז"ל) לענין הלכה אין ספק שראוי לתפוס כמהר"י קארו וכמהר"מ מטראני ז"ל שהם ז"ל היו גדולים ומפורסמים בהוראה. ובפרט רבן של ישראל מהר"י קארו ז"ל שעליו סומכים בכל תפוצות הגולה. צאו וראו מה שכתב הראנ"ח בתשובותיו ח"א סי' ק"ט (דך קנ"ח ע"ב) על הרב ז"ל שכבר נתקבל עלינו לרב ללכת אחרי הוראותיו (עי' כנה"ג חו"מ מהדו"ב סי' ס' הגהב"י אות י"ד ובספר לחה שלמה למהר"ש בולה ז"ל קונטריס חזקת הבתים הי' י"ד אות ד') ואם על דבריו בחיבור שהיה טרוד בפירוש דברי הטור ולאסוף כל הסברות כתב כן. כל שכן על דבריו שבתשובה שהם הלכה למעשה דודאי דקדק בהם הרבה וכו' ואעפ"י שהר"י בן הרא"ש ז"ל והבאים אחריו כתבו שיותר יש לסמוך על הרא"ש בפסקיו מבתשובותיו (עי' נ"י יו"ד סי' שמ"א וחו"מ סי' ק"י ותשו' מרן אה"ע דיני קידושין סי' ב' וכנה"ג חו"מ סוף סי' ע"ב) אינו ענין לזה כלל. דהתם הוא כשהרא"ש ז"ל סותר מפסקיו לתשובותיו. אבל כשאינו סותר מפסקיו לתשובותיו. ודאי דאין הפרש בין הפסקים לתשובות עכ"ל הכנה"ג:
ועיין בתשו' מורינו הרב מהרימ"ט ז"ל ח"א סי' קל"ט ד"ה מה שאמר וכו' ובברכ"י חו"מ סי' ל"ד סוף אות י"ז ושיורי ברכה יו"ד סי' רמ"ט אות ב' שיש לפעמים איזה תשובות בתשובות מרן אה"ע ובאבקת רוכל שחתום עליהם מרן מרן ז"ל והוא שגגת וטעות המעתיק כי בעל התשו' הוא רב אחר: