ארץ חיים· רבי חיים סתהון
קונטריס הכללים · כלל יג
כתב הגאון החסיד השל"ה ז"ל במסכת חולין דף קי"ב ע"ב דאנחנו יושבי ארץ ישראל הנמשכים אחר קבלת הזוהר הקדוש נוהגים להניח תפילין של יד מיושב. והרב כנה"ג או"ח סי' מ"ו בהגהב"י כתב שבא תלמיד חכם מארץ הצבי והעיד ששמע שמרן ז"ל חזר בו ממ"ש בש"ע שם סעיף וא"ו לחלוק על המברכים ברכת הנותן ליעף מר אותה בסוף ימיו בהזכרת שם ומלכות עפ"י הקבלה וכתב הברכי יוסף שם אות י"א שנתפשט בגלילותינו לברך אותה בשם ומלכות עפ"י האריז"ל כי אף דקבלנו עלינו הוראות מרן ז"ל והוא לא פסק כן. קים לן דאילו ידע דעת האריז"ל בזה. היה מורה לברר. ומה גם שכתב הכנה"ג דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן ז"ל בסוף ימיו ועי' ברכ"י שם אות י"ב ובסי' ר"ג אות ב' וכתב עוד בספרו טוב עין סי' ז' דף ט"ז ע"ב דיתכן שכאשר נודע למרן ז"ל שהרב האריז"ל הי' אומר אותה בשם ומלכות חזר בו:
וכיון דבענין ברכות דנהגינן שלא לברך היכא דאיכא ספק פלוגתא דרבוותא בחיוב הברכה ואפי' דעת מרן ז"ל לברך וכמ"ש לעיל כלל יוד. מ"מ היכא דהאריז"ל הכריע לברך אזלינן בתריה דהאריז"ל אפי' נגד פסק מרן ז"ל וכנז"ל. ממילא דכ"ש בשאר דברים דפשיטא דאזלינן בתר הכרעת האריז"ל אפי' נגד פסק מרן ז"ל וכמ"ש הברכי יוסף או"ח סי' א' אות י"ג וסי' תכ"א שנהנו בארץ ישר' כדעת ספר המנהיג שלא לומר פסוקי מוסף שבת בשחרית אצל פרשת התמיד ודלא כפסק מרן ז"ל באו"ח סי' מ"ח וביאר הטעם בספרו שיורי ברכה או"ח סי' תכ"א משום דבתר הכרעת רבינו האריז"ל גרירינן בדוכתי טובא היפך פסק מרן ז"ל דקים להו לרבנן דאי שמע מרן ז"ל דברי האריז"ל הוה הדר ביה עכ"ל. גם גאון ירושלים מהר"מ סוזין ז"ל בתשובתו שבספר הון יוסף סי' יו"ד כתב שגדולי וקדושי כל דור ודור אינם זזים מדברי האריז"ל אפי' בדברים שהם נגד ההלכה. ואפילו בענין ברכות ע"ש. (ומעין דוגמא להנז"ל מצינו לענין מה שפסק מרן באו"ח סי' נ"ו סעיף ג' באמירת הקדיש דכשהש"ץ אומר יתברך כל העם עונים אמן וכתב מור"ם שם שלא נהגו כן. ובשלמי ציבור דף פ"ד ריש ע"ב כתב שדעת הארז"ל שלא לענות. וראינו בספר מגיד משרים למרן ז"ל פרשת תולדות שהמגיד ציווה לו שלא לענות):. וכ"ש פה עיה"ק צפת ת"ו אתריה דרב ז"ל וכמ"ש בתשו' ויקרא אברהם דף קכ"ה ע"ד דצפת ת"ו אתריה דהאריז"ל ומנהגי הספרדים נהוגים על פיו:
ומ"ש המג"א סי' כ"ה סק"ך משם הרדב"ז דכל דבר שבעלי הקבלה והזוהר חולקין עם הגמרא הלך אחר הגמרא והפוסקים עכ"ל היינו דוקא כשאין פלוגתא בין הפוסקים. אבל היכא דפליגי הפוסקים. דברי הקבלה יכריעו וכמ"ש הרדב"ז גופיה בתשו' הישנות סי' ח' לענין תפילין בחוה"מ שאסור להניחם משום שדברי הקבלה יכריעו וכן פסק מרן ז"ל באו"ח סי' ל"א עפ"י הזוהר וכמ"ש בבית יוסף שם וכיוצא בזה כתב בב"י או"ח סי' נ"ט ובבדק הבית אה"ע סי' סי' כ"ה (ומדבריו בב"י או"ח ס' קמ"א ד"ה ומתוך וכו' מתבאר דאפילו אין פלוגתא בין הפוסקים אך כיון שאינו נזכר בגמרא אזלי' בתר הזוהר נגד הפוסקים ז"ל. ומור"ם ז"ל בדרכי משה שם חולק עליו) וכ"כ הגאון חכם צבי ז"ל בתשו' סי' ל"ו וסי' ע"ד דהכרעת הקבלה תכריע בין הפוסקים. וכ"כ בתשו' דברי יוסף אירגאס סי' ב' והגאון מהר"ד פארדו ז"ל בתשו' מכתם לדוד יו"ד סי' מ' דף קי"א ע"ד והרב יד אהרן או"ח מהדו"ב סי' ל"א אות ב' על הכרעת האריז"ל דתכריע בין הפוסקים (ומ"מ יש איזה פרטים שלא נהגו כהארי"זל וכמ"ש בתשו' הון יוסף סי' י"א) וכמה נפיש חיליה דאילנא קדישא שכל ימי חיי האריז"ל לא היו אומרים פה צפת ת"ו ביום ט"ב הקינה המתחלת למי אבכה וכו' שכתוב בה וסוד תורה היש מוציא לאורה וכו' וכמ"ש בנגיד ומצוה בעניני ט"ב. ומרן ז"ל הפליג בשבחיו וכמ"ש בשבחי האריז"ל וחיבב דבריו וכמ"ש בתשו' אבקת רוכל סי' קל"ו (ועי' בתשו' כד הקמח להגאון כעל לבושי שרד ז"ל פלפול ארוך בדברי מרן והאריז"ל שבתשובת אבק"ר המ"ל):