אור ברסלב
ארץ חיים קונטריס הכללים › כלל יב

ארץ חיים· רבי חיים סתהון

קונטריס הכללים · כלל יב

כלל יא

כתב הגאון חיד"א ז"ל בשם הגדולים מערכת ספרים אות ט' סי' י"ב (טור ונ"י) וז"ל ובארץ הצבי נהגו איזה חומרות להחמיר כמור"ם אך אין מוחין במי שנוהג כמרן ז"ל עכ"ל גם בברכי יוסף חו"מ סי' כ"ה אות וא"ו כתב וז"ל ואנן בני ארץ ישראל בתר מרן גרירנא אם לא שהיה לחומרא דראוי לחוש להחמיר. ומ"מ אין למחות ח"ו בעושה כפסק מרן עכ"ל ובשיורי ברכה יו"ד סי' שכ"ד כתב וז"ל איברא דבמקומינו וכו' וכן בכמה דינים מאיסור והיתר פשט המנהג להחמיר הגם דמרן ז"ל מיקיל ובחיים שאל ח"א סי' ט"ו כתב וז"ל ובכן נראה בנ"ד וכו' להתיר ולא מבעיא לדידן בני ארעא קדישא דנקטינן כמרן ז"ל וקבלנו הוראותיו אלא דבאיסור והיתר חוששין על הרוב לכתחילה לדברי מור"ם ז"ל. דהכא דנראה דעת מרן להתיר וכו' הגם דנחוש לדברי מור"ם להחמיר היינו דוקא כשהוא פשוט לאסור לדעת מור"ם. אבל בנ"ד יש להתיר די"ל דגם מור"ם מודה להיתרא וכדאמרן אלא אפילו לבני אשכנז ופולין דנקטו כמור"ם וכו' עכ"ל ובספרו טוב עין סי' י"ח אות ס"ח כתב וז"ל דאע"ג דאנו קבלנו הוראות מרן. מ"מ בכמה דברים מחמירים כדעת מור"ם וכו' ומ"מ אין למחות במי שנוהג היתר כמרן ז"ל מאחר דקבלנו הוראותיו עכ"ל. ובספרו מחזיק ברכה יו"ד פי' מ"א סוף אות ה' כתב על דברי הש"ך שם סק"א דבארץ הצבי דעל הרוב נקטי כפסקי מרן ז"ל ולא חיישי לחומרות רבני אשכנז יש להכשיר בהפס"מ או לכבוד שבת):

והנה בתשו' חקרי לב מהדו"ב חו"מ סי ד' דף ק"פ ריש ע"ב הישא דברי הגאון מהר"מ סוזין ז"ל שברוב דיני יו"ד ואה"ע אנחנו מחמירים בארץ ישראל נגד פסק מרן ז"ל. ובדף הנז"ל סוף ע"ג הביא החק"ל דברי הברכי יוסף חו"מ הנז"ל וכתב על זה וז"ל לדידי חזי שאין דבריו כי אם לתלמיד חכם בביתו דרשאי להחמיר לעצמו. אבל דיין הקבוע אינו רשאי להורות אפי' להחמיר נגד דעת מרן ז"ל שהרי במקומו של רבי אליעזר היו כורתים עצים לצורך מילה בשבת כדאיתא בשבת דף ק"ל (עי' מזה באורך כשו"ת גינת ורדים אה"ע כלל ב' סי' ע' וסי' יו"ד ובשו"ת מורינו הרב עין משפט יו"ד כי' יו"ד דף ל"ח ע"א) וכו' והרי גם הרב מהרי"ט אלגאזי לא כתב להחמיר כי אם באיסור ערוה (כנז"ל כלל י"א) מה שאין כן שאר האיסורים וכו' עכ"ל והאריך לדחות דברי מהר"מ סוזין הנז"ל ע"ש. אכן מדברי הברכ"י גופיה בחיים שאל הנז"ל ובשיורי ברכה הנז"ל מהבאר דנוהגים בכמה דינים מאיסור והיתר להחמיר אף להורות לאחרים ע"ש וכן הוא באמת מנהגינו בא"י עד היום. ואפשר דאין ראיה מן מנהגינו הקבוע. כי יתכן שאותן החומרות הן מנהגים קדומים להתפשטות קבלת היראות מרן ז"ל כנז"ל כלל ה'. ומשום ספיקא. בודאי דיש למחות טובא בהמיקל להתיר בהן כפסק מרן ז"ל וכמ"ש הרב נר מצוה ח"ב בכללי הפוסקים סי' רנ"ב דף פ"ז ע"ב על דברי הטוב עין הנז"ל:

ומ"ש תהר"מ סוזין בחק"ל שם דגם להקל מצינו כמה דינים באו"ת ויו"ד דאנחנו מתירים בארץ ישראל דלא כמרן ז"ל שאסר ע"ש. הא ודאי שאותן הקולות הן מנהגים קדומים להתפשטות קבלת הוראות מרן ז"ל וכנז"ל כלל ה':

ולפעמים ישתרבבו הוראות בטעות ע"י סיבת טעיות הדפוס שנפלו בדברי מרן ז"ל בספרי ש"ע החדשים אשר לא העירו עליהם האחרונים ז"ל משום שלא היה בידם ש"ע הישן הקדמון שהדפיסו מרן ז"ל בווניציאה שנת שכ"ה זולת כקצת פרטים שהגיהו מדעתם ז"ל וכיונו אל האמת ואחר שנדפסו הגהות מור"ם ז"ל על הש"ע בקראקא שנת של"ח (בחייו ז"ל וכמ"ש בתשבותיו סי' קל"ב) וחזרו והדפיסוהו כמה פעמים יש דינים רבים שנדפסו בם ההגהות באותיות אשורית גסות וסוברים העולם שהם דברי מרן ז"ל ואינו כן וכמ"ש, בתשו' הלק"ט ח"ב סי' קל"ח ובתשו' דברי יוסף למהר"י אירגאס סי' יו"ד ובכסא אלי' על חו"מ סי' ל"ה סעיף וא"ו אות ב'. וכן מצינו לאידך גיסא שנדפסו דברי מרן ז"ל באותיות רש"י וסוברים העולם שהם דברי מור"ם ז"ל וכמ"ש הרב צדק ומשפט על חו"מ סי' ל"ד סעיף כ"ז דף י"ב ע"ב וע"ג:

תוכן העניינים

ארץ חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה