ארץ חיים· רבי חיים סתהון
קונטריס הכללים · כלל ה
כתב מרן ז"ל בהקדמת בית יוסף וז"ל ואם בקצת ארצות נהגו איסור בקצת דברים. אעפ"י שאנו נכריע בהיפך. יחזיקו במנהגם עכ"ל. ובב"י יו"ד סי' ל"ו ד"ה נימוק בשרה וכו' כתב דלענין הלכה כיון שהרי"ף והרמב"ם הסכימו לאסור במים עכורים וסרוחים בריאה. להם שומעים. אם לא במקום שנהגו כדברי המתירים. וכן כתב עוד שם בסי' ל"ז ד"ה וכבר כתבתי וכו'. וכן כתב בב"י או"ח סי' רמ"ח בדין אחר דבמקום אשר נהגו כדברי המתירים נגד הכרעתו יש להם על מה שיסמוכו ואין מוחין בידם, וכן אמר פה א פה למורינו הרב מהר"מ גלאנטי על מנהג קדום פה עיה"ק צפת ת"ו שיעשו כמנהגם נגד מה שפסק בשולחן ערוך וכנזכר בתשו' מהר"מ גלאנטי סי' וא"ו וסי' י"ט וסי' קכ"ד. ועי' תיקון ישכר דף ס"א. ועל פי זה נחה דעתו של הגאון חיד"א בתשו' חיים שא ח"ב סי' ל"ה אות ב' בענין כמה פרטים שנוהגים בארץ ישראל דלא כדברי מרן ז"ל כי בודאי הם מנהגים קדומים כנז"ל. וכבר קדמו רבו ז"ל בתשו' נחפה בכסף ח"א בביאור תוספי הרא"ם דף קנ"ד ע"ג שכתב טעם זה על ענין בין השמשות שהוא מקצוע גדול בתורה לענין שבת וכו' שנוהגים בו אפילו בארץ ישראל דלא כפסק מרן ז"ל בש"ע או"ח סי' רס"א. וכן כתב מורינו הרב עין משפט יו"ד סי' ט' דף ל"ו ע"ג וס' י"א דף מ"ב ריש ע"ג בענין פרט אחר שנהגו בו פה צפת ת"ו דלא כדעת מרן ז"ל ונסתייע מתשו' מטה יוסף ח"ב יו"ד סי' ב' דף כ"ג ע"א שכתב כי יש כמה דברים דנהגינן דלא כפסק מרן ז"ל, גם הרב שולחן גבוה בתשו' אוהל יוסף סי' ל' דף נ"ה כתב כן על פרט אחר שנהגו פה צפת ת"ו דלא כפסק מרן ז"ל. אך הגאון חיד"א במחזיק ברכה יו"ד סי' נ"ג סוף אות ך' כתב על דברי השו"ג הנז"ל דבאותו נדון יותר אפשר לומר דהרב המבי"ט שחי איזה שנים בצפת אחר פטירת מרן ז"ל הנהיג כן. וכשקיבלו אח"כ הוראות מרן ז"ל עליהם. כבר נתפשט המנהג. (ועי' ברבי יוסף יו"ד סי' של"א אות יו"ד). ובתשו' פרח שושן או"ח כלל ג' סוף סי' ד' כתב דבכמה דברים עבדינן היפך פסק מרן ז"ל ואפשר שאיזה חכם ראוי להוראה הנהיג כן ע"ש גם מורינו הרב עין משפט הנז"ל דף ל"ו סוף ע"ג כתב על נידונו שיתכן שמזה נמשך המנהג ע"ש (וכבר כתב הש"ך ביו"ד סי' ס"ה סק"ז דהרבה פעמים מצינו מנהג שהוא מיוסד על פי דעת פוסק יחיד כנגד רוב הפוסקים). וזה אפילו פה עיה"ק צפת ת"ו אתריה דמרן ז"ל וכ"ש בשאר ארץ ישראל ת"ו וכ"ש גלילות חו"ל ההולכים אחר הוראותיו וכמ"ש השולחן גבוה או"ח בכללים שבריש הספר הספר סי' ט"ו וז"ל לא קבלנו עלינו הוראות מר אלא בדבר שאינו מצוי בקבע ולא נהגו כבר אבל בדבר שהוא מנהג קדמון לאסור או להתיר. אעפ"י שנתפשטו אח"כ הוראות מרן. המנהג לא זז ממקומו עכ"ל וכ"כ עוד שם בסי' יו"ד וכ"כ בגוף הספר כמה פעמים. וכ"כ רבני ארגיל ז"ל בהקדמה לספר התשב"ץ. והרב פרי צדיק סי' ב'. והרב מהר"א די אבילה בספרו מגן גבורים על ב"מ בקונטריס דיני משכנתא דף קי"א סוף ע"א. והרב זכור ליצחק סי' ע"ד דף קי"ג ראש ע"ג. והרב לחם שלמה דף קס"ד סוף ע"א. והרב נר מצוה ח"ב בכללי הפוסקים סי' רנ"ב דף פ"ז ע"ב. והרב מכשירי מילה פרק ה' אות ג' והרב פתח הדביר על או"ח סי' רל"ב אות יו"ד וסי' רמ"ח אות יו"ד. והרב כפי אהרן ח"א אה"ע סי' י"א דף פ"ב ע"ג וע"ד. ובח"ב יו"ד סי' י"ז:
ואין חילוק בזה בין דיני איסור והיתר ובין דיני ממונות וכמו שהוכיח כן בכפי אהרן ח"א שם מתשו' מורינו מהר"מ גלאנטי סי' ן' דף כ"ד סוף ע"ב ומשאר פוסקים ע"ש וידוע חוזק כח המנהג שמבטל הלכה וכמ"ש מרן בחו"מ סי' רל"ב סעיף י"ט ומור"ם בחו"מ סי' מ"ו סעיף ד' ועי' כנה"ג חו"מ סי' ר"א בהגהב"י וכנה"ג יו"ד סי' רי"ד ומג"א סי' תר"ל ס"ק כ"ב ובעי חיי יו"ד סוף סי' קצ"ו ונחלת שבעה סי' כ"ז ופר"ח או"ח סי' תל"ו במנהגי איסור אות יו"ד י"א (וכתב החשק שלמה על חו"מ סי' כ"ה בכללי קים לי אות צ"ד דאין המוחזק יכול לטעון קי"ל נגד המנהג) וכמה טרח הרשד"ם יו"ד סי' קצ"ג למצוא ישוב על מה שערערו על מנהג אחד קדמון בעיה"ק צפת ת"ו. ומצאתי בתשו' זר אברהם יו"ד סוף סי' כ"א שכתב דמדברי הרמב"ן כל האחרונים שהעתיקו לשון רב האי גאון ז"ל המובא בטור יו"ד סי' שס"ג שערער על מנהג בני ארץ ישראל וכו' והם ז"ל לא הכריעו בדבר וכו' היינו משום שודאי קבלה היתה ביד בני א"י בזה מזמן קדמון ולא שבקינן פשיטותייהו ועובדייהו דבני א"י משום דברי רב האי ז"ל: