ארץ חיים· רבי חיים סתהון
קונטריס הכללים · כלל ד
כתב הש"ך חו"מ סי' ל"ו סק"ו דהגם דמצרים אתריה דהרמב"ם ז"ל היינו במקום שאפשר לקיים דבריו מה שאין כן היכא שאין לדבריו קיום ואין ספק דאילו היה הרמב"ם עצמו קיים היה מודה בזה לדברי הראב"ד ע"ש. ומזה איכא סייעתא לדברי הגאון מהרי"ט אלגזי בתשו' שמחת יו"ט סי' ג' דף ט' ע"ג שכתב דהגם דאנן בני ירושלים ת"ו נוהגים לפסוק כהוראות מרן ז"ל היינו בדבר שנודע לנו בבירור שעמד בעיקר הדין ודעתו הכריע לפסוק כן. אבל בדבר שלא הוברר לנו אם עמד בעיקר הדין כגון שהכריע בדין אחד כדעת פוסק אחד. ל זה תלוי בעיקר דין אחר שפסק אותי פוסק ז"ל ולשיטתיה אזיל והתם לא קיי"ל כאותו פוסק. כל כהאי גוונא אין מן הראוי לפסוק בפשיטות כהכרעת מרן ז"ל מאחר שלא נודע לנו שעמד בעיקר סברא זאת ע"ש. וכתב הרב מהר"מ פארדו בתשו' שהובא בספר שערי רחמים ח"א אה"ע סי' י"ג דף כ"ג ע"א דכן מוכח מדברי הרב מהר"מ בן חביב בתשו' שהובא בגינת ורדים חו"מ כלל א' סי' א' ומדברי החקרי לב מ"ב דע"ד והרב חוקי חיים סי' מ"א דף פ"ט וכתב מהר"מ פארדו שם כי אין מן הראוי לפסוק כפסק מרן זלה"ה נגד תשו' הרי"ף כיון דמרן לא ראה תשו' הרי"ף כלל (עי' הקדמת הגאון בעל שערי תורה לתשו' הרי"ף דפוס ווין ומטה שמעון סי' קכ"ו הגה"ט אות י"ז) ועי' שם משם הרב ברכי יוסף חו"מ סי' ז' אות יו"ד ועי' מג"א סי' רע"א ס"ק כ"ד ובט"ז יו"ד סוף סי' נ"ב וסוף סי' קי"ג וסי' קי"ט ס"ק י"ח ובש"ך חו"מ סי' מ"ו ס"ק קי"ז וסי', ס' ס"ק י"ב וסי' ע' ס"ק ט"ז וסי' ע"ט ס"ק כ"ט וסי' קי"ב סק"ו וסי' קכ"ו ס"ק מ"ג וסי' קל"ט סק"ב ובאה"ט או"ח סי' רכ"ג ס"ק ט"ו ובהקדמת רבני אלגיר לספר התשב"ץ ד"ה וכן בדברים וכו' וברכי יוסף או"ח סי' קע"ה אות ב' וחיים שאל ח"א סי' נ"ו ויוסף אומץ סי', פ"ב וקול אלי' ח"ב או"ח סוף סי' ט"ז ובית יהודה ח"ב סי' קכ"ד קכ"ד דף ר"ב סוף ע"ב ופחד יצחק אות ס' דף ק"ט ע"ב ותשו' שמן המור יו"ד סי' ד' דף ל"ה ע''ב וידוע תשו' מהרי"ק שורש צ"ד הובא בהג"ה חו"מ כ"ה סעיף ב' דאם נמצא לפעמים תשובת גאון ולא עלה זכרונו על ספר ונמצאו אחרים חולקים אין צריכים לפסוק כדברי האחרונים שאפשר שלא ידעו דברי הגאון ואי הוה שמיע להו הוו הדרי בהו. והביא ראיה לזה מכתובות דף ס"ט ע"ש. והובא ג"כ בכללי הגמרא למרן ז"ל דף קי"ד ע"א ובשאר פוסקים ז"ל ובכן הנני פורט ספרי הראשונים שנראה שלא ראם מרן ז"ל הראב"ן וכמ"ש הט"ז חו"מ סי' כ"ח סעיף יו"ד והברכי יוסף או"ח סי' רמ"ח אות ב' והרב שמן המור בתשו' הנז"ל האגודה וכמ"ש בהקדמת הדרכי משה הארוך על או"ח והקדמת דרכי משה הקצר אה"ע ובפחד יצחק אות ס' דף הנז"ל והגאון חיד"א בתשו' יוסף אומץ סי' י"ד ולפעמים מביא מספרים אחרים בשם אגודה אך גוף הספר לא היה בידו וכמ"ש ביוסף אומץ שם. בדק הבית להרא"ה ז"ל וכמ"ש הכנה"ג יו"ד סי' נ"ו הגהב"י אות מ"ח ובסוף סי' קל"ה והמחויק ברכה יו"ד סי' כ"ח אות י"ג משמרת הבית להרשב"א ז"ל וכמ"ש הט"ז יו"ד סי' קי"ט ס"ק הנז"ל והגאון חיד"א בברכי יוסף או"ח סי' קנ"ח אות ג' וביו"ד סי' א' סוף אות ט' ובמחזיק ברכה יו"ד סי' כ"ח אות י"ג ובשיורי ברכה יו"ד סי' כ"ח אות ה' וסי' קצ"ז סוף אות ד' עבודת הקודש להרשב"א ז"ל וכמ"ש במחזיק ברכה או"ח סוף סי' תק"א ובקונטריס אחרון שם. שלטי הגבורים שסביב הרי"ף המכונה הגהות אלפסי המלא מחידושי ריא"ז וכמ"ש השכנה"ג או"ח סי' קפ"ח הגהב"י אות ז' ושם הגדולים מערכת ספרים אות ש' סי' ע"ו איסור והיתר הארוך לרבינו יונה וכמ"ש הדרכי משה בהקדמה הנז"ל והמחזיק ברכה יו"ד סי' פ"ד סוף אות ג'. כמה תשובות מהתשב"ץ וכמ"ש רבני אלגיר בהקדמת התשב"ץ והרב קול אלי' הנז"ל והרב בית יהודה הנז"ל. עוד כתב הדרכי משה בהקדמה הנז"ל דגם חידושי דיני אור זרוע ושערי דורא ומוהר"י מברונא ומהר"מ פאדאוה ובנימין זאב לא הובאו בית יוסף. וכתב הברכי יוסף או"ח סי' תקפ"ב אות ד' ובמחזיק ברכה יו"ד סי' מ"ב אות מ' כי נראה שלא היה בידו ספר בה"ג ע"ש. אך בב"י חו"מ סי' קע"ה סעיף ע"ח מבואר שהיה בידו. ואפשר שבהגיעו לחו"מ בא לידו. ובשיו"ב יו"ד סי' קע"ט אות ז' נסתפק אם ראה ספר יראים: