ארץ חיים· רבי חיים סתהון
קונטריס הכללים · כלל ב
ידוע שבארץ ישראל נהגו על פי חיבור הרמב"ם וכמ"ש הרשב"ש בתשו' סי' רנ"א שהבאתי לעיל כלל א' דכל המערב וכו' הצבי וכו' נוהגים על פיו. וכ"כ בסי' רנ"ז. וכ"כ מרן ז"ל בתשו' אבקת רוכל סי' ל"ב וז"ל הרמב"ם ז"ל הוא גדול הפוסקים וכל קהילות ארץ ישראל וערביםתאן והמערב נוהגים על פיו וקיבלהו עליהם לרבן עכ"ל וכ"כ בבית יוסף יו"ד סי' רס"ה ובכסף משנה פ"א מהלכות תרומות סוף הלכה י"א וכ"כ הרדב"ז בתשו' החדשות ח"ב ריש סי' תשל"א והרלב"ח בתשו' סי' ל"ב ובשאר דוכתי ורבינו בצלאל אשכנזי בתשו' סוף סי' א' והרשד"ם יו"ד סי' קצ"ג ומורינו הרב המבי"ט ח"ג סי' נ"ו ובשאר דוכחי ומורינו הרב מהר"מ אלשיך סי' צ"ו. וכתב מרן ז"ל בבדק הבית חו"מ סי' כ"ה סוף סעיף ה' ובשאר דוכתי שפשט הדבר בכל גלילותינו לפסוק כהרמב"ם אפילו להוציא מיד המוחזק זולת בקצת מקומות שהוקשו להם דבריו ולא ירדו לסוף דעתו. וכתב שם הכנה"ג בכללי קים לי אות וא"ו דזה הוא במקום הרב ז"ל ארץ ישראל מקום הרב ב"י) ובכל ארץ המערב שנתפשט מנהג זה. וכ"כ בכנה"ג בהקדמת או"ח דכיון דהרב בית יוסף היה דר באר ישראל נמשך ברוב המקומות לפסוק כהרמב"ם ז''ל וכו' ע"ש ובכנה"ג או"ח סי' תס"ב ושכנה"ג או"ח סי' תצ"ה וכנה"ג אה"ע סי' י"ז הגהב"י אות תקס"ב ועי' אבק"ר סי' י"ט וק"ך וק"מ ובתשו' מרן אה"ע דיני כתובה סי' ב' ובתשו' הרדב"ז הישנות סי' י"א ותשו' הרלב"ח סי' צ"ו ומהר"א ששון סי' י"ט וסוף סי' נ"ב ותשו' פני משה ח"א סי' ד' וח"ב סי' פ"ח ותשו' דרכי נועם חו"מ סי' ל' דף רל"ד ריש ע"א ותשו' מהר"י פראג"י סי' ס"א דף נ"ז ע"ד ותשו' הלק"ט ח"א סי' קפ"ב וגט פשוט בכללים שבסוף הספר כלל א' ותשו' פרי הארץ ח"ב אה"ע סי' ג' דף ס"ה ע"ב וסי' ה' דף פ"ד ע"ג וח"ג אה"ע סי' ז' דף מ"ב ע"א ותשו' זרע אברהם חו"מ סי' כ"ג. ומ"ש בבדק הבית הנז"ל שבקצת מקומות שהוקשו דבריו אין פוסקים כמוהו. כן כתב גם הרלב"ח בתשו' סי' וא"ו ומורינו הרב המבי"ט ח"א סוף סי' כ"ז ועי' תשב"ץ ח"ב סי' רנ"ו ותשו' יכין ובועז ח"ב סי' כ"ג ובהקדמת בית יוסף או"ח ובבית יוסף אה"ע סי' ע"ז וחו"מ סי' ס"ח מחודש ז' ואבקת רוכל סי' פ"ט דף ס' ע"ד וסי' נ"ד דף ל"ה סוף ע"ב ותשו' אוהל יעקב ששפורטש סוף סי' י"א. ואם הרמב"ם סותר עצמו מחיבורו לפירוש המשניות אין לנו אלא מה שכתב בחיבירו וכמ"ש מרן ז"ל בב"י יו"ד סי' רצ"ד ובתשו' אה"ע דיני גיטין סי' ז' ומורינו הרב מהרימ"ט ח"ב אה"ע סי' י"ד. אכן היכא דדבריו בחיבורו סתומים. מפרשינן דבריו כמו שכתב להדיא בפירוש המשניות וכמ"ש בתשו' שדה הארץ יו"ד סי' י"ט ועי' ש"ך חו"מ סי' שד"מ סק"ג וקצוה"ח סי' ש"ו סק"ו. וכתב מורינו הרב המבי"ט ח"ב סוף סי' ק"ב דמה שאנו נוהגים לפסוק כהרמב"ם נגד שאר פוסקים היינו כשחולקים בפירוש. אבל היכא דלשונו סתום. ופוסקים אחרים מפרשים או מחלקים איזה חילוק. נלמוד הסתום בלשונו מן המפורש בשאר פוסקים: