ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק חושן משפט · סימן רלב
רל"ב סי"א המוכר בהמה לחבירו לטבחה ושחטה ונמצאת טריפה וכו' הוי מקח טעות וכו'. כתב הפת"ש סק"ו וז"ל וכמדומה דעכשיו לא נהגו כן וא"כ מנהג מבטל הלכה כמו בצים מוזרות דלקמן סעיף י"ט וכו' ויש לחקור אחר המנהג וכו' עכ"ל. ובתשו' גאון ירושלים הרב זרע אברהם חו"מ סי' י"ד כתב דבמקום שנותנים סך קצוב לגוים על כל משקל בשר היוצא כשר משחיטת בהמותיהם ומנהיגי העיר תיקנו גאבי"לה על כל משקל בשר ומכרו הגאבי'"לה בעד סך מסוים לשנה והקונה הגאבי'לה הוא קונה הבשר מהגוים ומוכר לישראל ונמצא טריפות בבית הכוסות וכיוצא בהטריפות שאינו מוטל על הטבח לבדוק. פטור בעל הגאבי'לה לשלם מן הדין ולא ראינו להרבנים הקודמים ז"ל מי שפקפק בדבר לחייב ע"ש ועי' תשו' הלק"ט ח"א סי' קע"א ואדמת קודש ח"א חו"מ הי' ע"ה ונחפה בכסף ח"א חו"מ סי' כ"ו דף קל"ד קל"ה):
רל"ב סכ"ג אעפ"י שהרוב קונים לחרישה לא אזלינן בתר רובא וכו'. כתוב בקונטריס זכרון לראשונים שבסוף תשו' בירך משה דף ן ע"ב משם הגאון מהר"מ גלאנטי דמכאן אנו דנין לעי"ק ירושלים ת"ו שסתם גרוש הוא שלשים חתיכות. ויש מיעוט שקורין לגרוש שלם ארי. גרוש סתם. ויש חילוק בין המוכר והקונה אין להוציא מיד המוחזק ולא אזלינן בתר רובא בממונא ועי' יש"ש ב"ק ריש פ"ג סוף סי' א':