ארץ חיים· רבי חיים סתהון
חלק חושן משפט · סימן קפח
קפ"ח ס"ו כתב הרב נחפה בכסף ח"א חו"מ סי' כ"ט שנשאל בשד"ר עיה"ק ת"ו שנתחייב לילך לחו"ל בשליחות מצוה על פי התנאים הנהוגים. שהק"ק יוציאו כל הוצאות המצטרכות ומזונות ביתו סך כו"כ בשבוע ואח"כ מההכנסה שתבוא לידו כן רב בין מעט. ינכו כל ההוצאות. והנשאר יתחלק לשלשה חלקים. שני חלקים חלקים להק"ק וחלק אחד לשליח בעד שכר טרחו. ובצאתו לשליחותו נחלה חולי גדול מסוכן שהוצרך לחזור לביתו על פי רופא מומחה של העיר שנחלה בה. ובחזרתו לביתו נתרפא. אכן נשאר גופו חלוש מאד שאינו יכול לילך בדרכים ולרכוב באניות. ולסיבה זאת חזר בו מן השליחות הנז"ל, ותובע מן פקיד כוללות הק"ק שיתן לו הסך שהוציא ברפואות והוצאות דרכים עד שחזר לביתו. ופקיד הק"ק טוען שאדרבה השליח חייב לפרוע להק"ק כל ההוצאות שהוציאו עליו בהליכתו מעיה"ק לפי שהאונס אהניא ליה לפוטרו מהשבועה והקנס שנתחייב אם יחזור בו משום דאדעתא דהכי לא נשבע (עי' במזבח אדמה יו"ד סי' רכ"ח דף ע"ו ע"ג) אבל ההוצאות שנעשו בשבילו יפרע כיון דלא עביד שליחותיה. והאריך הרב ז"ל בזה ובסוף דבריו הביא דברי הש"ך חו"מ סי' כ"א סק"ג דאנוס רחמנא פטריה אמרינן אבל אנוס רחמנא חייביה לזה שכנגדו לא אמרינן. ופסק דאין הק"ק חייבים לשלם להשד"ר וגם השד"ר אינו חייב לשלם להק"ק וממונא היכא דקאי תיקום: